זוית נשית

אילאיל הכניסה בבלוג שלה פינה שבועית (?) בה היא ממליצה על יוצרות שהיא מכירה אישית או וירטואלית. תמר מראיינת בבלוג שלה, באופן קבועה אמניות שונות וכעת חנכה את הפינה הנפלאה "עבודה עברית", זיקוקית ממליצה על כל מיני בלוגים מעניינים ואצל קרן יש קישורים לכל דבר שקשור ביצירה, כמעט.

ומה לגבי אלו העוסקות בתחומים אחרים? תחומים הנושקים או משיקים לחיינו בתקופות זמן שונות? כל כך הרבה נשים מוכשרות ולא מספיק (לטעמי) מוכרות, יש מסביבי, שהחלטתי לנצל במה צנועה זו ולהפנות זרקור אליהן ואל תחום עיסוקן המקצועי אותו אני מוצאת מרתק.

ומכיוון שבכל זאת, בלוג זה עוסק ביצירה, (טוב, גם בי, אבל בעיקר ביצירה) בכל פעם שאארח כאן אישה/בחורה כזו, לקחתי על עצמי אתגר, לעצב כרטיס בהשראתה ו/או בהשראת עיסוקה.

אז יאללה, תכינו כוס קפה ואנחנו יוצאים (יוצאות) לדרך,
זוית נשית מס' 1:

נעים להכיר: ורד בוקעי, נשואה פלוס 3 מהוד השרון.

מה? יועצת הנקה מוסמכת IBCLC משנת 2003.

איך? אני עושה ביקורי בית - מאמינה שלכל אישה מגיעה עזרה בהנקה.
אני אוהבת לראות כל אשה בסביבה הטבעית שלה ולעזור לה למצוא את התנוחות והפתרונות מתוך ובתוך הבית שלה. שומרת על קשר טלפוני הדוק עם האמהות עד לפתרון הבעייה וכן מקיימת מפגשי מעקב להמשך הדרכה ומתן מענה לשאלות חדשות שעולות .


למה דווקא? תמיד עסקתי בתחומים סובבי רפואה. נעשיתי יועצת הנקה אחרי שדיברתי, לפני 10.5 שנים, עם יועצת הנקה מהצפון - הדי הרפז - שהעלתה בפניי את האפשרות. מייד נדלקתי ומאז אני בתחום.


הדרך ארוכה היא: התחלתי בקורס בבית חולים מאיר, התנדבתי בבית חולים ליס תחת אסתר גרוניס במשך מספר חודשים, המשכתי לקורס נוסף בירושלים, אצל בתיה דיוויס שכלל סטאג במרפאה, בין לבין התקדמתי בתהליך ההסמכה למדריכת לה-לצ'ה ואז לאחר 3.5 שנים של לימודים ניגשתי למבחן ההסמכה. מבחן זה נערך כל שנה באותו יום בכל העולם ועלינו (המדריכות שהוסמכו) לחזור ולהבחן כל 5 שנים. אני משתתפת בכל שנה בכנסים וימי עיון בתחומי. לפני מספר חודשים חזרנו משהייה בת שנתיים בארה"ב, שם  השתתפתי בכנסים רבים ולמדתי אינספור דברים מהקולגות האמריקאיות. לשמחתי אף הזדמן לי לעבוד בבית חולים מקומי ולהיות חלק מצוות המדריכות של לה-לצ'ה בשתי קבוצות שונות במקום מגוריי שם.


קידום עצמי: בהתחלה הייתי בונה לי תוכניות ודרכי פעולה ואף ניסיתי את רובם, בהמשך למדתי שאין כמו השיטה הישנה והטובה של פה לאוזן ואף אחת לא תחפש יועצת הנקה בדפי זהב.


כשאהיה גדולה: אני אמשיך ואעשה ביקורי בית אבל, יהיה לי מקום משלי שבו אוכל לעשות הכנה להנקה לנשים הרות, ביקורים חוזרים וקורסים של עיסוי תינוקות.


לשמור על קשר: כתובת המייל של ורד : veredbukai@gmail.com

ובנימה אישית שלי (רחלי, זוכרים?) - כשילדתי את בני השני הייתי בטוחה שאני יודעת כל מה שצריך על הנקה, הרי הנקתי את הגדול שנה וחצי.
אז"ש (אז זהו, שלא!) ויעידו דמעות הכאב והתיסכול שלי ושל הילד.  
ורד הגיעה אלי לביה"ח SOS  (אחרי שתיאמה וקיבלה רשות מיועצת ההנקה של ביה"ח) הראתה לי מה לעשות ואיך, נשארה עד שהיתה בטוחה שהכל בסדר ולמחרת אף דיווחה ליועצת של ביה"ח וביקשה ש"תשים עלי עין". הנקתי אותו עד שהיה בן שנה.
יש לי חברה שיכולה לספר איך בעזרתה של ורד, התחילה להניק רק כשהילד היה בן חודשיים (כלומר חודשיים לאחר הלידה!) כי נולד פג (1.1 ק"ג בערך) והיה באינקובטור.
יולדות לא תמיד יודעות שיש אפשרות להזמין יועצת הנקה הביתה וגם כשיודעים לפעמים, יותר קל לעבור לבקבוק במקום להרים טלפון ולקבוע פגישה, לכן אני חושבת שלתת פגישת ייעוץ כזו ליולדת, אפילו עוד לפני הלידה, יכולה להיות מתנה מקסימה, מוקעת מחשבה ושימושית כאחד.

נו... הבטחתי כרטיס בהשראת הנושא, לא? 

החזית - פייפר פיסינג ומדבקות אותיות בולטות (כרגיל, ניתן להקליק על התמונות להגדלה).

וקולאז' של תקריבים

ובפנים כמה מילים מהשיר "לתת" כי... טוב, נו, לא ניראה לי שצריך להסביר.

ולא, אני לא אומרת/רומזת/טוענת שמי שלא מניקה היא אמא פחות טובה. כשהתחלתי להניק לא עמדה שום אידאולוגיה מאחורי זה, פשוט החלטתי לנסות ואמרתי לעצמי שאם ילך- סבבה ואם לא - תמיד יש אבקות. איכשהו, למרות הקשיים (והיו) והדמעות (היו גם היו) והגודש (נו, בטח שהיה) התעקשתי להמשיך כי הרגשתי שזה ממלא אותי (ולא רק בחלב D-: ) ונותן לי להרגיש "הכי אמא בעולם", אין לי ספק ש ע ב ו ר י  זה היה הדבר הנכון לעשות.
והאחרות - כל אישה הישר בעיניה תעשה והעיקר שכולם יהיו מרוצים.

רחלי