יום חמישי, 30 בדצמבר 2010

החלפת איחולים לשנה החדשה Subtle greetings swap


For the English version pls scroll down. TFL.
*****
לפני הפוסט כמה תאריכים חדשים לסדנאות בשנה הבאה (2011):

*ציור במשיכת מכחול אחת מתחילות - יום שני 10/1,  9:00-13:00, סטודיו מסטיקים ברעננה, 250 ש"ח. הרשמה אצלי 052-2729329 או אצל דפי ממסטיקים: 072-2827780

 *עיצוב אלבומים מתחילות - שלושה מפגשים בימי שישי החל מ 14/1 9:30-12:30 בסטודיו מסטיקים רעננה. עוד פרטים כאן.

*עיצוב סלסילות רומנטיות (לכלה, לשושבינות, או למתנות) יום שלישי 18/1 10:00-12:00 או יום חמישי 27/1 17:00-19:00, סטודיו איריס מוסיוף, הרצליה. הרשמה אצל איריס 09-9569667
כל הפרטים ותמונות מופיעים בפירוט הסדנאות מצד ימין


*****
לפני ראש השנה נרשמתי להחלפת מסרים סמויה בקומונת המפתח ליצירה.
הרעיון הוא שכל אחת שולחת יצירה המכילה מסר/איחולים לשנה החדשה שמתגלים רק לאחר שפותחים את המתנה. בד"כ אני לא אוהבת להשתתף בהחלפות כי זה מאד - מאד - מאד מאד מלחיץ אותי. אבל הפעם היה לי רעיון למשהו קליל ומקסים שהתאים בדיוק. הבאתי מחו"ל (היום כבר יש לקנות אותם גם בארץ) זרעים של צמח עליהם חרוטים בלייזר כל מיני איחולים כגון: בריאות, הצלחה, מזל-טוב וכד'. שתלתי אותם בעציץ אותו עיטרתי בעצמי, הוספתי מתנה קטנה וכרטיס והייתי כל-כך גאה בעצמי על עמידה בזמנים, עמידה ברעיון מקורי, עמידה בלא להלחץ. אהבתי את הרעיון שרק לאחר כמה ימים בהם המקבלת תשקה את האדמה יצמחו לה המסרים.
בנוסף ולמזלי עמד להתקיים מפגש קומונה אז ידעתי שאוכל למסור את ההחלפה אישית (כי, כמובן, אי אפשר לשלוח דבר כזה בדואר).

אבל, כמו שאומרת אמא לדוד שמחה בסיפור "דודי שמחה מתחתן": "נו... אז אם הכל כל כך טוב, אז מה כל-כך רע?..." - שהבחורה לא הגיעה למפגש!
עברו כמה ימים בהם ניסיתי למצוא דרך להעביר את העציץ לכתובתו החדשה ללא עזרת הצבי ישראל (כי כולנו מכירות את ההמשך: "...על במותיך חלל") - ואין.
ובינתיים...
גנן-גידל-דגן-בגן-דגן-גדול-גדל-לי-בבית-ולא-אצל-מקבלת-ההחלפה!!!

עכשיו צריך להכין החלפה חדשה.
איזה כיף.
באמת.
אושר גדול....

מרב אכזבה המוזה ברחה ממני מהר ורחוק, נותרתי אובדת עצות וכועסת על עצמי איך הצלחתי להסתבך אפילו בהחלפה שהייתה כל כך פשוטה.
שוחחתי עם צליל, מארגנת ההחלפה (שהיתה מקסימה, עדינה ועם האצבע על הדופק {במקרה שלי לא פחות מ 250/180}) ועם לילך- המקבלת (או ליתר דיוק האמורה-להיות-מקבלת). התנצלתי והבטחתי שהחלפה תגיע.
זה לקח לי הרבה זמן.
הרבה יותר מידי.
כל יום שחלף רק גרם לי להתייאש יותר כי ידעתי שעכשיו אני צריכה להכין משהו שיעמוד בדרישות ההחלפה וגם יפצה על האיחור הגדול.

הקושי העיקרי היה שאני לא מכירה את לילך, לא ידעתי שיש לה בלוג (ויש לה. וכדאי לכן לחפור בו) ומעולם לא ראיתי שום יצירה שלה,כך שלא היה לי מושג מהם תחומי העניין, הטעם והסגנון שלה...
לאחר ה-מ-ו-ן התלבטויות החלטתי ללכת על פריט פרקטי -לוח מודעות בסגנון שאהוב על רב הבנות - הסגנון הרומנטי וינטאג'י.
והרי התוצאה (ניתן להקליק על התמונות להגדלה, התמונה הראשונה לא משהו, התקריבים יותר מוצלחים):
 לוח מודעות מקנווס עליו מודבק שעם, מצופה בד ברוקד ותחרה בתוספת כיסים תפורים (עם בטנה) למפתחות, סלולרי, מכתבים וכד'. 
את המודעות ניתן לתפוס בעזרת החוטים המתוחים סביב הלוח או בעזרת נעצים.
השארתי טביעות אצבע בכל פריט בו השתמשתי: התחרות נצבעו ידנית, את ה"נעצים" הכנתי לבד מידיות של שידה. צבעתי אותן וציירתי עליהן פרחים במשיכת מכחול אחת.
מסביב כיווצתי סרט תחרה ליצירת "צווארון" פרח והמסרים והאיחולים (של Gypsies 7) נתפרו אל הצווארונים ועל הלוח.
"פרפרים" מסרטים (אחרי קצת אימונים יוצאים פרפרים "כמו בחנות") מעטרים את צידי הכיסים: 
הלוח אינו צבעוני מתוך מחשבה שכל הפתקים/מכתבים/מודעות שיתלו עליו יוסיפו לו המון צבע ועדיף שהרקע יהיה שקט.

מכיוון שאהבתי את התוצאה הכנתי מיד עוד לוח כזה לעצמי, אבל הפעם השתמשתי בצדו השני של הברוקד, שנראה "זהבי" יותר.

כמובן שארזתי והוספתי כרטיס מתאים: 
לילך קיבלה את הלוח במשלוחה אישית עד הבית החדש ועושה רושם שקלעתי לטעמה. מה שבטוח- אני הרווחתי , הכרתי בחורה רבת כישרונות ובעלת טעם מצוין.

אמנם פספסתי את ראש השנה שלנו, אבל הספקתי להגיע בזמן לראש השנה האזרחית.

גם זה משהו, לא?

רחלי

נ.ב.,
בהחלפה הזו קיבלתי 2 כריות עבודת יד משלי המקסימה. מה שהכי הדליק אותי בכריות היה המסר שעמד מאחוריהן- ציפיות וחלומות.
אני, כידוע אוהבת מילים ומשחקי מילים - והרעיון של ציפיות לכריות כמסר להגשמת ציפיות וחלומות בשנה החדשה פשוט שבה אותי והתאים לי כמו כפפה ליד (או כמו ציפית לכרית, אח... השנינות שלי).
קיפצו לבלוג שלה ותראו גם את הכרטיס היפה שהכינה לי בעזרת מכונת התפירה.


I attended a new year's greetings swap. The idea was to make a work of art that has hidden (or not so hidden) wishes and blessings in or on it.
I created a vintage look a like bulletin board, from 
cork glued to canvas board and coverd with brocade and lace.

The tacks were made from an old dresser's knobs, which I painted on with my beloved One stroke painting technique.

I added lace around the knobs and sewed strips (from 7 Gypsies) with greetings and wishes to it.
I sewed pockets with volume (AKA boxing) for keys, cell phone, letters, etc. and hung them on a wooden pole with strips of organza.

Happy New Year.
Rachel

יום רביעי, 22 בדצמבר 2010

ושוב הגיע הזמן להתלבש

בחודש דצמבר מתקיימים מספר דברים קבועים: למשל ספירות מלאי, למשל החורף (אמור להיות) וחגים חשובים לשלושת הדתות הגדולות.
בדצמבר גם מתקיים "מתלבשות על זה" בזאר המעצבים/ות של מרכז הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית ת"א.
שנה שעברה התנדבתי לעבוד באירוע וכתבתי כאן כמה נתונים סטטיסטיים מצמררים, כדאי לקרוא ולהיזכר עד כמה חשוב שלא להוריד את הנושא מסדר היום ולתרום בכל דרך אפשרית.
השנה, אני שוב מתנדבת שם. לאור הבגדים והמחירים שראיתי שם שנה שעברה, אני יותר ממליצה לכן וגם לכם (כן, יש גם בגדי גברים) להגיע גם. א-ב-ל מי שמתכוונת להגיע כדאי שתיקח לתשומת ליבה גם את ההמלצות הבאות:
1. להגיע מוקדם.
2. התור לתאי ההלבשה יכול להיות מאד ארוך.כדאי לבוא לבושות בטייץ ובגד גוף וכך תוכלו למדוד בלי לחכות.
3. כמות העגלות/סלסלות שיש שם לא מספיקה ומאוד לא נח לסחוב הכל בידיים, כדאי להביא מהבית סל-בד-קל-משקל-וגדול בו תוכלו לסחוב את המציאות שלכן בזמן שאתן מסתובבות בבזאר.
4.מי שלא אוהבת אירועים מרובי משתתפים יכולה לתרום בלי לצאת מהבית, טלפונית- 03-6011917  או במייל.
5. אם אתן מגיעות- חפשו אותי (כנראה בעמדת בגדי הגברים, אבל לא בטוח) אשמח לפגוש אתכן.


רחלי





 

יום שבת, 18 בדצמבר 2010

תעביר את זה הלאה Pay It Forward

My blog was awarded the "Stylish Blogger Award".
Along with this great honor also comes the responsibility to pay it forward to 8 other blogs.
Please scroll down to find out whom I'm passing this tag to.


כמו בסרט הידוע, בו אנשים מעבירים מעשים טובים, מסתובב בבלוגספירה "משחק" ה"בלוג מלא סטייל".
כל בלוגרית שמתוייגת צריכה לספר 8 עובדות לא ידועות על עצמה ולהעביר את התיוג הלאה ל-8 בלוגים נוספים.
כשמדברים על סטייל אני ישר חושבת על נשים כמו עדנה נ. שהיא כולה סטייל- בלבוש, ביצירה, בעיצוב, ובעיקר בהתנהלות, בדרך בה היא מסתובבת בעולם, כולה נעם הליכות ויופי.
ואיך אני מלכת ה"בואו נתמרח בחומרי יצירה" ו"בגד נח עדיף על בגד יפה" וגם" אוי, היסטריה, יש עוד 10 דקות עד הדד-ליין" משתלבת בנושא הסטייל? את זה צריך לשאול את הבנות שתייגו אותי ו/או את הבלוג שלי:
יעל מהבית של יעלי- שהכרתי רק לאחרונה ואני כל-כך כל כך נהנית לקרוא את הבלוג שלה ולראות את היצירות שלה (וזה המקום להתחיל עצומה בדרישה שתעלה את תמונות הפיסול ברשת שלה להנאת כולנו) ויש לה חוש הומור נהדר.
חגית, הלא היא גם וגם וגם ולמי שלא יודעת היא גם משחק מילים- שלדעתי, סגנון המיקס-מדיה שלה, השפיע, משפיע ועוד ישפיע רבות על יוצרות מכל התחומים, שולטת במילים וביצירה- שתי תכונות שאני מעריכה עד כדי מעריצה. 
ריקי ארברמן - נפגשנו לפני כמה חודשים ולא יכולתי להוריד את העיניים שלי מתכשיט החימר הפולימרי (פימו, בלשון העם) אותו הכינה במו ידיה. אישה יפה ומוכשרת שאני מגלה, דרך היצירות שלה, כל פעם מחדש.
אילנית- הר געש של יצירתיות שמגובה ביכולת ביצוע ברמה גבוהה ובטמפרמנט מרשים.
שריק- יוצרת עם לב ענק, שהמוכנות שלה לשתף בידע כדי להעביר אותו הלאה ראויי להערכה רבה (לדלת הידע שהיא פותחת קוראים "מועדון סקראפ גן יבנה")
עלמה 7 - מנהלת פורום עיצוב אלבומים וכרטיסים, הפוסטים שלה עולים בקביעות שניתן לכוון את שעון גרינץ' על פיה, והידע שלה באומנות מעורר התפעלות.
וגם קרנושי המתוקה והחשאית - שאולי מצליחה להסתיר פרטים על עצמה, אבל לא את הלב הגדול שלה.


אני חייבת לציין שלמרות שאני מכירה את כולן, אף אחת מהן אינה חברה שלי על בסיס של מפגשים  ו/או שיחות טלפון יום-יומיות, זוהי היכרות שנבטה בבלוגספירה והגיעה גם אל החיים הפרטיים והבחירות שלהן בי אינן מובנות מאליהן והפתיעו אותי מאד.


מה לספר על עצמי?
מצד אחד - זה קל, ממילא אני מפטפטת את עצמי לדעת ואין לי סודות.
מצד שני - זה קשה. הרי הכל כבר ידוע.
מצד שלישי- זה קשה מאד. כי אם יש כבר משהו שלא סיפרתי, כנראה שהוא צריך להישאר יחד עם השלדים. בארון.


ובכל זאת.. אז הנה:
1. עד גיל 18 כולם (חוץ מבני המשפחה) קראו לי רחל. שנאתי את השם כי הרגשתי שהוא כבד ורציני ולא מתאים לי. כשהגעתי לצבא, אחד החיילים אמר: "מה זה רחל? - רחלי!!!"  ופתאום, כמו הארה, הכל הסתדר למקום הנכון, ומאז כולם קוראים לי רחלי.  אם מישהו יצעק "רחל" ברחוב, אני אפילו לא אסתובב, כי לא אחשוב שקראו לי. עד כדי כך אני לא מחוברת לשם שמופיע לי בתעודת הזהות.
2. אחרי הצבא גרתי ברמת גן. חברות שלי, כשנשאלו מהיכן הן? היו עונות: "מרמת גן, אבל במקור מרחובות", או "בת"א אבל במקור מחיפה") אני אהבתי להגיד שאני מרמת גן ומעולם לא ציינתי מהיכן אני במקור. ר"ג זו עיר ללא סטיגמה ולא רציתי שישפטו אותי על פי המקום בו נולדתי (אפילו שלהגיד שאני ילידת רמת-אביב נחשב דבר טוב מאד, זה עדיין אידיוטי בעיניי).
3. בילדותי החלקתי על קרח (סינתטי) ואפילו השתתפתי באליפות הארץ. המורה שלי (שהיה אלוף גרמניה בזמנו) אמר שהגעתי למקום רביעי, אבל אח"כ שמעתי שהוא אמר את זה לעוד אחת, אז תחליטו בעצמכן אם להאמין לו, או לא.
4. אני שונאת לעשות ספורט. זה משעמם, זה מעצבן, זה גורם לי סבל נפשי ופיזי, זה גורם לי הזיע וזה מתכון בטוח לפציעות.  
5. אני אוהבת מילים. מעריצה אנשים עם יכולת ביטוי בכתב ובע"פ. מעריצה אנשים ששולטים בעברית תקנית וממש סובלת כששומעת אנשים אומרים "שתי מטר". אוהבת במיוחד משוררים של פעם כמו נתן אלתרמן, ביאליק ורחל וגם את המילים המדויקות של רחל שפירא.
6. אני לא יודעת לבכות (זה נשמע טיפשי, אבל המחשבות שלי פשוט עוברות לערוץ אחר והבכי מתאדה) אלא אם מדובר בטראומה קשה במיוחד. 
7.למרות האמור לעיל (ובעצם בלי כל קשר), אני מסוגלת לדמוע רק מלראות אנשים מתרגשים (מעצב או משמחה), אפילו אם אני לא מכירה אותם או לא יודעת ממה בדיוק הם מתרגשים. 
8. אין לי זיכרון. בכלל. בשום תחום. לא זוכרת פנים, לא זוכרת שמות, לא זוכרת מאיפה אנחנו מכירים ואין לי מושג קלוש היכן אני מניחה דברים. אני חייבת ליצור (בדמיון שלי) קישור ויזואלי או מילולי לפנים ולשמות כדי לזכור מי זה מי ומקומות קבועים לכל החפצים שלי, אחרת אין לי מושג ירוק היכן לחפש אותם.


חשבתי שהרעיון בהמלצות הוא גם לספר עוד קצת על עצמי (כי הרי הבלוגים שאני קוראת, אלה תחומי העניין שלי) וגם לחשוף קהל לבלוגים שאולי אינו מכיר ולכן החלטתי לחרוג מגבולות הסקראפ ולהמליץ על בלוגים מתחומים אחרים:
1. נעמה זמיר- הקימה את פורום אמנות בחימר פולימרי, פרסמה שני ספרים ופעלה רבות מאחורי הקלעים וגם לפניהם לקידום תחום החימר הפולימרי בארץ.
2. הילה בושרי- גם היא בתחום החימר הפולימרי, העבודות שלה מקוריות, איכותיות ויפיפיות. שימו לב במיוחד לעציצים בקטגוריית קישוטי הקיר.
3. תולעת מילים - לכאורה בלוג על ספרים, אבל יש בזה הרבה יותר. אהבת מילים, שפה, מחשבות.
4. הבלוג של חלי גולדנברג - אם מישהו עדיין לא מכיר?!
5. mod podge rocks - דקופאז' ברמות אחרות לגמרי.
6. bridalpartytees - רעיונות קטנים (וגם גדולים) לעיצוב ושדרוג אירועים.
7. אתר עם רעיונות לטיולים בארץ - כי יש לנו ארץ יפה (ואנחנו נוטים לשכוח את זה או לזלזל).
8.Things We Make - איימי פלנג'יאן עוסקת בעיקר בטלאים ובאפיה אבל חולקת את מקורות ההשראה שלה ומפרגנת לאמנים אחרים.
9. (נו, אז דחפתי עוד אחד, מה תעשו לי?!)  הום סטיילינג - עיצוב הבית עם רעיונות ישימים לשדרוג רהיטים מאיקאה ועוד.
ועוד אחד באותו נושא- (כן, הנה אני דוחפת עוד אחד, תחשבו שזה מבצע שניים במחיר אחד { או 10 במחיר של 8}): הבלוג של המעצבת אורלי אביטל. מעצבת יפה וכותבת עוד יותר יפה. 


שנמשיך תמיד לפרגן (-:


I'm passing it to:

1. Naama Zamir - Polymer clay leading artist in Israel.
2. Hila Bushari's - Polymer clay outstanding artist.
3.bridalparteesGreat ideas for parties design.
4. mod podge rocks - Decoupage inspiration.
5. Amy Palanjian - She loves to quilt and bake and made a blog for artisans and crafters to show off their work .

The other blogs on my above-mentioned list are published only in Hebrew.

If you are tagged here and want to participate in this "pay it forward" game, you must post at your blog eight unknown facts about yourself and recommend 8 blogs that you love.

TFL
Rachel


יום רביעי, 15 בדצמבר 2010

ספר משפט Chunky book

For English kindly scroll down.Tnx.


נשמע רציני וחכם, נכון?
אבל לא! אני עדיין סתם שטותניקית שעוסקת ביצירה (-:


לפני כחודש חגגנו למיכלי יום הולדת. כדי לגוון את הספר השמן הרגיל (ומי שלא יודעת מה זה ספר שמן, מוזמנת להציץ במילון המונחים שלי)הגר הציעה שנכתוב ברכה משותפת: כל משתתפת תקבל מילה מתוך הברכה ותעצב עמוד שבמרכזו המילה הזו.
כאשר מיכלי תדפדף בספר היא בעצם תקרא את הברכה מתחילתה ועד סופה בדיוק כמו בספרי הילדים שיש בהם משפט אחד בכל עמוד (ומכאן השם הכה שנון של הפוסט).


המילה שנפלה בחלקי - בריאות. בהחלט איחול מקסים ותמיד הכרחי אבל לעשות ממנו עמוד? גלגלי ההשראה החלודים שלי החלו לעבוד, זרקתי לחלל הרכב כל מילה שעלתה לי בראש שיכולה להתקשר איכשהו לבריאות (בעלי נהג וחשב בלב שבאמת רצוי שהמשוגעת שזורקת מילים של היפוכונדרים לא תאחז בהגה) ואז קפץ לי הרעיון לראש - רפלקסולוגיה.
בחרתי כרקע בבריסטול לבן, לצבע הזה יש קונוטציה רפואית משהו, ובעזרת משטחי ההבלטה (שוב לשלוח אתכן אל המילון? הערך הוא הבלטה קרה) של פיסקרס מלאתי את כל הרקע בתבליט נקודות.


הוצאתי מהאינטרנט תמונה של מפה רפלקסולוגית, ושכפלתי אותה מבריסטולים צבעוניים בשיטת הפייפרפיסינג (לא לשאול מה זה, לזפזפז למילון).
תמונה מתוך תהליך העבודה:


בין שתי כפות הרגליים הדבקתי נייר דבק רפואי (כזה שסוגר תחבושות) ועליו כתבתי את המילה "בריאות" בעזרת מדבקות "תוצרת הארץ" של דפי ושלי, בחרתי בפונט הדפוס כי בעיני הוא הכי משדר רצינות (ואני, כידוע לכל, בחורה רצינית מאד).


במקום סרט תחרה כיווצתי תחבושת גזה והדבקתי אותה לשולי העמוד. 



מהצד השני קישטתי בפרחים, הוספתי הקדשה ועוד קצת נייר דבק רפואי, בטוח לא יזיק.


מיכלי קיבלה ממני שרשרת שהכנתי משילוב של רצועת עור וחלקי תכשיטנות, שקניתי בחנות מקסימה במבשרת- ארט פקטורי. גם נחמדים וגם לא יקרים.
אני מאוהבת בשרשרת והיה לי קשה להיפרד ממנה. עכשיו אני חייבת להכין עוד אחת כזו לעצמי.
התמונות באדיבות הכוכבת העולה בשמי הצילום - יעל יניב.


היה לנו ערב נפלא, מ-ל-א בצחוקים, ה-מ-ו-ן אוכל ומיכל אחת שהתרגשה עד דמעות.
ממליצה בחום להיכנס לבלוג שלה, להתרשם מהמתנות ומדפי ספר הברכות השמן.

For a friend's birthday, we decided אם  make her a chunky book in wich every page will represents a word, and By binding the pages together- the blessing that we wish her will be seen.


The word I got to make is - Healt.
I made reflexology map in a technique called Paper PiesingI adhere the word- Helth (in Hebrew pronounced BRI'UT) on a Band-Aid, in the center of the page (letters are my wonderful Made-In-Israel velvet stickers). I made "lace" from gauze bandage. and that was it!


As a present I made her a necklace which she, unfortunatly, liked (if she wouldn't I could have keep it for myself! LOL)

שיהיו לנו תמיד סיבות לחגוג,
רחלי

יום שני, 13 בדצמבר 2010

ארנק מיני אלבום Wallet mini album

Wallet-shaped mini album I designed for the 87(!) birthday of my dear mother in law.

מיני אלבומים הם אלבומים קטנים הניתנים לנשיאה בתיק. יש הקוראים להם "משוויצונים" על שום שנושאים בהם תמונות שרוצים להשוויץ בהן (הגדרות למונחים נוספים מתחום הנייר ניתן למצוא במילון שפרסמתי בבלוג).
לפני מספר חודשים מלאו לחמותי 87 (!) שנים. מכיוון שבניגוד לדעה הרווחת על יחסי חמות-כלה, חמותי ואני דווקא אוחזות ביחסים חמים, החלטתי להכין לה מיני אלבום אותו תוכל לשאת בתיק ולהשוויץ בתמונות הצאצאים. כשחשבתי על רעיון לצורת האלבום נזכרתי שראיתי באחד המגזינים כרטיס ברכה שצורתו הזכירה לי פתיחה של ארנק עם פנקס שיקים. זאת לא היתה כוונת הכרטיס, אבל לשם הדמיון שלי נשא אותי, הרגליים שלי לעומת זאת נשאו אותי אל שולחן העבודה ולאחר שרטוט מהיר של הגזרה וחישוב המידות הרצויות הכנתי את הארנק הזה:


כנף עליונה נפתחת

כנף תחתונה נפתחת:

כעת מגיעה הפתיחה של "פנקס השיקים":
(חלק מהפרצופים והטקסט מטושטשים בכוונה)
 על יד כל תמונת משפחה כתבתי את שם המשפחה באותיות "תוצרת הארץ" (איך חייתי לפניהן, לא ברור לי...), ועל יד התמונות של בני המשפחה כתבתי מילים שמייצגות הן את התמונה הספציפית והן את האיחולים שלנו לילדת יום ההולדת (-:











מה אתן לה ליום ההולדת הבא?... מזל שיש לי עוד כמעט שנה לתכנן.


רחלי


נ.ב.
לבקשת בנות שלמדו בעבר עיצוב אלבומים ומעוניינות בסדנה חד-פעמית נוספת - פתחתי סדנה ביום שישי הקרוב 17/12 בסטודיו מסטיקים, ברעננה.
9:30-12:30
מחיר 140 ש"ח לא כולל חומרים (אבל כמובן כולל כיבוד, והפעם, מכיוון שכבר נפגשנו כמה פעמים ואתן מכירות את הרפרטואר, אתן יכולות להזמין איזו עוגה אתן רוצות שאני אכין).
כל אחת מביאה את העמודים, הקישוטונים והתמונות עליהן היא רוצה לעבוד, אני כמובן אביא חותמות, מנקבי צורות, קרופ-א-דייל וציוד בלתי מתכלה נוסף.
להרשמה: 072-2827780 או במייל

יום רביעי, 8 בדצמבר 2010

נחת Proud teacher

End of year exhibition.
One Stroke painted by my students.

תלמידותיי היקרות בבית החוגים "אשת חיל" שבבני ברק, מציגות את עבודותיהן בתערוכה שהחלה היום ותסתיים מחר.
מכיוון שמחר אהיה בתערוכה בכדי להדגים ולהסביר בנושאים אותם אני מלמדת, הגעתי לשם היום כאורחת, כדי להסתכל בנחת על העבודות של התלמידות. ונחת זו אכן המילה המתאימה לתאר את תחושתי למראה העבודות המרשימות המוצגות שם, בין אם הן מתחומי הלימוד שלי ובין אם לאו (מלמדים שם עוד נושאים רבים, כגון, פיסול בקלקר, ציור במכחול אויר, רישום, ציור בשמן, צריבה בעץ ועוד המון).
מכיוון שמזמן לא העליתי תמונות של עבודות במשיכות מכחול, שלי או של תלמידות, צילמתי קצת בתערוכה (קיבלתי אישור, כמובן) והנה התמונות. רב התלמידות למדו אצלי 5 שיעורים בלבד!
(ניתן להקליק על התמונות להגדלה)


ציורים של שרי:


והשולחן של שרי: 

 הגיטרה של רבקה:

אגרטל ענקי ויפיפה של גניה שלא הצלחתי לצלם כראוי:

השולחן של גניה וחגית:

ציורים של חגית



השולחן של טובה ואורנה:

יצירה של מושקא:

ועוגת קוביות עץ ש"אפיתי" לתערוכה, מיועדת להדבקת תמונות (ליצירת אלבום שולחני):


התערוכה פתוחה לקהל ומחר לאורך כל היום יהיו הדגמות בנושאים השונים בסכום סמלי. אנא, ראו עצמכן כמוזמנות.
להתראות
(-: