דילוג לתוכן הראשי

רשומות

מוצגים פוסטים עם התווית פסח

עמי ותמי- הגרסה הפסחית - הדרכה מצולמת

רעיון חמוד להפעלת הילדים בפסח - בית ממצות וממתקים. כמובן שזו לא המצאה שלי. לקחתי את הרעיון המוכר ושכללתי אותו על ידי בניית פריסת קרטון עליה מצמידים את המצות והממתקים. הכנת הפריסה מראש מאפשרת לילדים לבצע את ה"בנייה" מהמצות ואת "עיצוב הבית" מהממתקים לגמרי בעצמם. (תפקידכם העיקרי כמבוגר אחראי יהיה להשגיח שאף ילד לא יקבל הרעלת סוכר מזלילת הממתקים תוך כדי). יתרון נוסף של הפריסה שבניתי- שהיא מותאמת בגודלה למידות המצות. החומרים : קופסת קרטון לחיתוך (מידות: 35*13 ס"מ) נייר דבק 1.5 מצות מעט שוקולד מומס במיקרוגל ממתקים (ליקריץ', מרשמלו, עדשים...) צימוקים עוגיות (לא גדולות) כשרות לפסח ההכנה: 1. משרטטים את הפריסה על הקרטון וחותכים. החתכים העגולים הם חלק מהקרטון ואינם קשורים לפריסה, לכן כתבתי לכן להתעלם מהם. מכיוון שלא הצלחתי להעלות לכאן את ה PDF שהכנתי , צילמתי את הפריסה עם המידות. למי שעדיין לא ברור: כל קיר בבית מידותיו 8.5 *8.5 ס"מ. לשני קירות מחובר גג משולש: ממרכז הצלע התחתונה של הקיר עולים 12.5 ס"מ ומותחים קווים אלכסוניים שמתחברים לציד...

מימונה מבית סבא

איזה סבא? לא שלי זה בטוח. מה לעשות, נולדתי למוצא הלא נכון. אבל למה שאתן לעובדה פעוטה כזו להפריע לי לארגן איזו מסיבה קטנה?! קצת(?) מתוקים, מוסיקה, חברים והמון קולולו והנה גם אני בחוגגים. אבל להבדיל ממי שיודע שהוא עומד לחגוג מימונה ומתארגן על זה כשבוע-שבועיים ואף יותר מראש, אצלי נולד הרעיון לקראת מוצאי חג הפסח. אבל כמו שאתם מכירים אותי- שאני אתן לעובדה זניחה כזו להשבית לי את החג? ברגע שהתאפשר, אצתי רצתי וקניתי את החומרים הדרושים ושולחן ועליו- פוטיפורי שוקולד (לצערי, לא כמו של יעל יניב ), תותים ותפוחים עם פונדו שוקולד, עוגיות חלבה נימוחות, ממתקוקוס (המצאה של הבן שלי), מופלטות עם דבש וחמאה באדיבות טלי חברתי שגם סבא שלה לא  חגג מימונה מעולם, בירה באדיבות מבשלת הדובים  (לא קשור למימונה, קשור למצב הרוח), מוסיקה שמחה באדיבות האינטרנט ואווירה מצויינת בחסות כל החברים שהתאספו ובאו באופן ספונטני - וגם אנחנו זכינו לחגוג. אמנם פרס לא בא לבקר, אמנם הקולולו שלי הוא סוג של אותנטי אבל לא אתני, אמנם לא הספקתי להתארגן על לבוש מתאים, אבל שאני אתן לעובדות לקלקל לי?...

ניסו להרוג אותנו. לא הצליחו. בואו נאכל !!!

יש לי קרוב משפחה שצוחק שזה המוטו שמאפיין את החגים היהודיים (-: בילדותי חגגנו את חג הפסח בבית של סבא עם אח של סבא (שהיה אחראי מורל)  וכל המשפחה. אני לא זוכרת כמה אנשים היינו בדיוק, אבל זה זכור לי כאירוע עם המון שמחה והרבה אנשים וככה אני אוהבת את החגים שלי, עד היום. השנה ארחתי את הסדר אצלי בבית. 31 משתתפים תבין וטקילין (שאני ממש אוהבת, אחד-אחד). אתגר לא פשוט לדירה סטנדטית. איך שלא ניסנו להנדס את השולחנות לא הצלחנו ליצור שולחן אחד ארוך ונאלצנו להסתדר עם צורת ר'. למרות שציירתי צלחת פסח שתואמת את סט כלי האוכל החגיגי שלי, החלטתי שלא להשתמש בסט הזה מכיוון שהוא מספיק לכ-20 זללנים בלבד. מכירים את אלה שמדגימות עיצוב שולחנות בטלוויזיה ותמיד ממליצות לערבב סטים? ובכן, לי יש סט בצבע קרם עם עיטורים בתכלת, יש סט לבן, יש גם סט חום עם פס ירוק כהה וסט שמצויירות עליו פרות חייכניות באחו. נסו לערבב את כולם על שולחן אחד ומה קיבלתם? המלצה שלי: אל תנסו לדמיין את זה אפילו! אז קניתי כלים חד פעמיים איכותיים בצבע לבן (ומכיוון שאני דואגת לאיכות הסביבה- בסוף הארוחה הכל נשטף ונשמר). קפיצה לאיקא...