רחלי גזית Rachel Gazit

נדמה לי שמזמן לא, אז הנה שתיים מהשלל האחרון: הראשונה - עוגה לבר המצווה של האחיין. נתבקשתי להביא עוגה. לא היו דרישות מיוחדות לסוג העוגה ואפילו לא היתה בקשה לקשט, אבל ידעתי שהעוגות האחרות יהיו קרמיות ועשירות ורציתי לפנק אותו בעוגה מיוחדת וחגיגית. תיכננתי להכין עוגה בחושה ויציבה ולעטוף אותה ולקשט אותה בבצק שוקולד . אָ-מָ-מָה? מעולם לא עבדתי עם בצק שוקולד! הדבר היחידי שידעתי לגביו (בעצם לא ידעתי, שיערתי) - זה שהוא הרבה יותר טעים מבצק סוכר. יום חמישי לקראת הצהריים קפצתי לחנות שוגה  ובשיא הבטחון ביקשתי לקנות גלוקוזה. כשסיפרתי למוכרת שאני רוצה להכין בצק שוקולד, היא אמרה משהו בנוסח: "המממ" מבשר רעות ושאלה/אמרה: "כבר עבדת עם בצק שוקולד, נכון?!" - "נכון שמעולם לא" אמרתי בעודי שומרת על פאסון של הומור וביטחון עצמי למרות שמרגישה עקצוץ מבשר רעות, "למה?" -"זה עלול להיות קצת מסובך..." אמרה וקראה למוכרת השנייה שתבוא לייעץ... -" לא נורא, אני לא מפחדת מאתגרים וחוץ מזה יש לי זמן, אני צריכה לתת את העוגה רק בערב" אמרתי, עדיין לא נותנת לעקצוץ ...

לא לא שלי, אני עוד קצת רחוקה מהזהב (עוד שתיים-שלוש מתכות ואני שם). לפני שבועיים הורי חגגו 50 שנות נישואין. התכנסו כל השבט גדולים וקטנים וההורים הכינו לנו את המאכלים שהכי אהבנו מאז שהיינו קטנים (ולא, גרבר לא היה חלק מהתפריט) , בתמורה אני התבקשתי להכין להם עוגה. לא רציתי להכין עוגה מעוצבת עם בצק סוכר כי אז חייבים עוגה בחושה ולמרות שיש עוגות בחושות טובות למדי, רציתי עוגה "מוסית" ועדינה או בשמה הנפוץ - עוגת גבינה. אמ-מה? איך אקשט עוגת גבינה לכבוד 50 שנות נישואין? ומה מקובל לעשות בחגיגות מיוחדות? ובכן- זיקוקים תמיד היו הדרך החביבה עלי להביע שמחה ולכן בעזרת קצת בצק סוכר לבן, חותכני מתכת קטנטנים, חוטי מתכת צבעוניים ומעט מאד צבע מאכל זהב הכנתי אשליה של זיקוקי לבבות וכוכבים, המתפרצים ממרכז העוגה. והעוגה עם הדוגמנים (הפנים מטושטשות בכוונה, הצלם דווקא עשה עבודה טובה {אני מתחנפת כי אולי הוא קורא את הבלוג (-; }) מצאתי באינטרנט המון ציטוטים שמתייחסים למוסד הנישואין, אבל רובם עושים מהאשה ציידת חתונות חסרת רחמים ואת הגבר ניצוד אומלל, שרק מפסיד את החופש שלו ואת כל הנאות החיים. אבל לציטוט ש...