רחלי גזית Rachel Gazit

יש לי קרוב משפחה שצוחק שזה המוטו שמאפיין את החגים היהודיים (-: בילדותי חגגנו את חג הפסח בבית של סבא עם אח של סבא (שהיה אחראי מורל)  וכל המשפחה. אני לא זוכרת כמה אנשים היינו בדיוק, אבל זה זכור לי כאירוע עם המון שמחה והרבה אנשים וככה אני אוהבת את החגים שלי, עד היום. השנה ארחתי את הסדר אצלי בבית. 31 משתתפים תבין וטקילין (שאני ממש אוהבת, אחד-אחד). אתגר לא פשוט לדירה סטנדטית. איך שלא ניסנו להנדס את השולחנות לא הצלחנו ליצור שולחן אחד ארוך ונאלצנו להסתדר עם צורת ר'. למרות שציירתי צלחת פסח שתואמת את סט כלי האוכל החגיגי שלי, החלטתי שלא להשתמש בסט הזה מכיוון שהוא מספיק לכ-20 זללנים בלבד. מכירים את אלה שמדגימות עיצוב שולחנות בטלוויזיה ותמיד ממליצות לערבב סטים? ובכן, לי יש סט בצבע קרם עם עיטורים בתכלת, יש סט לבן, יש גם סט חום עם פס ירוק כהה וסט שמצויירות עליו פרות חייכניות באחו. נסו לערבב את כולם על שולחן אחד ומה קיבלתם? המלצה שלי: אל תנסו לדמיין את זה אפילו! אז קניתי כלים חד פעמיים איכותיים בצבע לבן (ומכיוון שאני דואגת לאיכות הסביבה- בסוף הארוחה הכל נשטף ונשמר). קפיצה לאיקא...