רחלי גזית Rachel Gazit

נכון שזה אמור להיות בלוג על יצירה והשראה, אבל בין היצירה להשראה קורים דברים. לפעמים הם טובים ולפעמים רעים, לפעמים נהדרים ולפעמים איומים. כולם מכונים בשם הכללי - החיים. ולפעמים, גם בבלוג של יצירה, אי אפשר להתעלם מהחיים ולהשאיר אותם בצד, גם לא לרגע. כי רגע אחד יכול, במקרים מסויימים, לקבוע את ההבדל בין חיים ומוות, בין יאוש לתקווה ובין אפלה לאור, אפילו קטן. מדי שנה נרצחות בישראל בממוצע 17 נשים על-ידי בני זוגן ו-1,500 נשים מגיעות לחדרי המיון עקב מקרי אלימות קשים . 1 מכל 3 נשים עוברת תקיפה מינית במהלך חייה ומנתוני משטרת ישראל עולה, כי בכל 12 שעות נאנסת אישה ובכל 4 שעות מתרחשת תקיפה מינית (אתר מוטק'ה ). במציאות הזו, אסור לנו להתעלם מהצורך הנואש לסייע לאלו שחוו הטרדה או תקיפה מינית שהשאירו צל גדול על חייהן/ם (כן, זה קורה לא רק למין הנשי). לצערנו, לפעמים על אף הכוונות הטובות, מאד קשה לראות ולהתמודד באופן ישיר עם הצד המכוער של החיים ולמרות הרצון הטוב לא מתנדבים ולא מסייעים, פשוט כי ההיצף הוא באמת לא פשוט. המרכז לסיוע לנפגעי ונפגעות תקיפה מינית תל אביב, מעלה כעת יוזמה מבורכת בה נ

עוד אישה מקסימה ששמחתי להכין כרטיס בהשראתה: נעים להכיר: רוית קסנטיני- פולייזה בת 38, נשואה + 2 מהוד השרון. לפני 11 שנים נסעתי לאיטליה ללמוד עיצוב פנים ושם הכרתי את ג'אני שהוא, היום, שותפי לחיים ולעסק. לפני 6 שנים שבתי לארץ מצוידת בבעל איטלקי, ילד עם יופי איטלקי וחוצפה ישראלית והרבה, אבל הרבה, נעליים איטלקיות. מה? MIA ITALIA, סוכנות נסיעות בוטיק עם התמחות בחופשות לאיטליה אבל לא רק. העסק פועל בארץ, במושב רמות השבים, כשש שנים והוקם כשנתיים לפני כן באיטליה. במקביל, אנחנו מנהלים את ה- MARIA B&B שברומא, בעזרת אמא של ג'אני שגרה שם ומעניקה לאורחים קבלת פנים חמה ומיוחדת. איך? אנחנו מציעים חופשות באיטליה תפורות לפי צרכי הלקוח - לא חייב להיות יוקרתי אבל כן אישי. הדגש הוא על הניסיון והידע הרב שלנו, אנחנו מכירים מקומות באופן אישי ולכן יודעים איך להתאים את סוג החופשה לסוג הלקוח ולהתחשב כמובן בתקציב. אנחנו מקפידים לנסוע לאיטליה, לעיתים קרובות, כדי לבדוק מקומות חדשים ולהשיג מחירים בלעדיים ללקוחות שלנו עבורם אנו מטפלים בכל הסידורים, כגון: טיסות, לינה, רכב, ביטוח וכד'

<לפני שנים רבות...> לפני, כמה שנים, בעודי עסוקה בהכנת מדבקת חלון עם צבע זהב נוצץ, נסתמה לפתע הפיה של הבקבוק. במקום לפתוח את הפיה ולנקות אותה, התחכמתי ונסיתי ללחוץ קצת יותר חזק, אולי הפיה תיכנע? אז זהו, שלא! לא רק שהיא לא נכנעה - היא השיבה מלחמה שערה והתעופפה החוצה, הרחק מהבקבוק והרבה יותר מדי קרוב אל המכנסיים שלי, כשהיא גוררת אחריה נחש מעופף של צבע/דבק זהב נצנצים. ואצל מרפי, כמו אצל מרפי, ברור שבאותו הרגע לבשתי את המכנסיים היפים ביותר שלי (לא, אל תשאלו מי יושבת ליצור לבושה במכנסיים הטובים ביותר שלה... אתן מתעקשות לשאול, הא?... זה היה יומי הראשון במקום עבודה חדש, אז רציתי להרשים. בכל השנים שהייתי שם אח"כ הרשמתי אותם בקולקציית טריינינגים מהוהים רחבה במיוחד, אבל ביום הראשון...) מיד הרטבתי את הכתמים במים, ניגבתי ושיפשפתי, התפללתי חזק ו... הנצנצים ירדו אבל כתמי הדבק נשארו. הלכו המכנסיים. כל כך אהבתי אותם שלא יכולתי להביא את עצמי לזרוק אותם. דחפתי אותם לארון ושכחתי מהם. <לאחר שישה חודשים> בזמן שעבר מאז תקרית הצבע למדתי שני דברים: 1. לבוא לעבודה בבגדי עבודה! 2. ל

אילאיל הכניסה בבלוג שלה פינה שבועית (?) בה היא ממליצה על יוצרות שהיא מכירה אישית או וירטואלית. תמר מראיינת בבלוג שלה, באופן קבועה אמניות שונות וכעת חנכה את הפינה הנפלאה "עבודה עברית", זיקוקית ממליצה על כל מיני בלוגים מעניינים ואצל קרן יש קישורים לכל דבר שקשור ביצירה, כמעט. ומה לגבי אלו העוסקות בתחומים אחרים? תחומים הנושקים או משיקים לחיינו בתקופות זמן שונות? כל כך הרבה נשים מוכשרות ולא מספיק (לטעמי) מוכרות, יש מסביבי, שהחלטתי לנצל במה צנועה זו ולהפנות זרקור אליהן ואל תחום עיסוקן המקצועי אותו אני מוצאת מרתק. ומכיוון שבכל זאת, בלוג זה עוסק ביצירה, (טוב, גם בי, אבל בעיקר ביצירה) בכל פעם שאארח כאן אישה/בחורה כזו, לקחתי על עצמי אתגר, לעצב כרטיס בהשראתה ו/או בהשראת עיסוקה. אז יאללה, תכינו כוס קפה ואנחנו יוצאים (יוצאות) לדרך, זוית נשית מס' 1: נעים להכיר: ורד בוקעי, נשואה פלוס 3 מהוד השרון. מה? יועצת הנקה מוסמכת IBCLC משנת 2003. איך? אני עושה ביקורי בית - מאמינה שלכל אישה מגיעה עזרה בהנקה. אני אוהבת לראות כל אשה בסביבה הטבעית שלה ולעזור לה למצוא את התנוחות ו

בהמשך לרצונו העז של המדען המתוק לקבל גור קטן , רכשתי עבורו ערכה מדליקה להכנת כלב מחימר קל הנקרא I CLAY המגיע בצבעים ומתייבש באוויר תוך כמה שעות. הערכה מגיעה עם כל החומרים שצריך, כולל כלי כיור מפלסטיק ואפילו עם מנגנון שנובח בכל פעם שמטלטלים אותו קלות. יש גם הוראות באנגלית פשוטה +תמונות, אבל האמת שההוראות אינן מושלמות, הדבר שהכי חסר בהן, לדעתי הוא מידות. אין שום התייחסות לנושא גודל החלקים. נכון שיש תמונה להמחשה, אבל, מכיוון שגוף הכלב אמור להסתיר את המנגנון היה נחמד לדעת באיזה גודל להכין את החלקים ובעיקר כמה חומר צריך לערבב עבור כל חלק (החימר מגיע בצבעי בסיס בלבד, אם רוצים צבעים נוספים צריך לערבב תוך כדי מתיחה ולישה. תהליך שהמדען המתוק זיכה בכינוי "ממכר" כי אי אפשר להפסיק את התנועה המסטיקית הכייפית הזו). בנוסף, נעזרתי בקיסמי שיניים כדי לייצב את החלקים (וגם זה לא היה כתוב בהוראות). יש גם הוראות להכנת חתול, כנראה מהשאריות (ונשארות) אבל לא הגענו לכך עדיין. ניצלנו את הערכה הזו לבילוי זמן איכות, יחד שינסנו מתניים וישבנו אחר צהריים שלם, לפסל את הכלב. אני לא פסלת דגולה (וזו האנדרס

3 מחברותיי הקרובות ביותר חגגו שבוע שעבר, יום הולדת. למרות שכל אחת מהן הצטרפה אל חיי בנקודת זמן אחרת, עם השנים הן הכירו אחת את השנייה, דרכי, ולפיכך החלטתי כמתנת יום הולדת להזמין את שלושתן יחד לבוקר של בנות. מכיוון שאין, אין, אין חגיגה בלי עוגה (ובוודאי שלא בלי אוכל) לקחתי אותן למקום חגיגי וקסום, שאין מתאים ממנו למפגש בנות: הגלריה של אלמוג במושב נווה ימין. למרות שבאתר של אלמוג יש תמונות מקצועיות, לא התאפקתי וצילמתי כמה תמונות בעצמי. מצד שני, מכיוון שבאתר שלה יש תמונות מקצועיות, אחסוך לכן את רב הצילומים החובבניים שלי ואמליץ לכן להציץ באתר שלה . הצצתן? נכון ש-וואו?!!!!!!!!!!!!!!! זו הכניסה: הצצה לכיוון מחלקת הבגדים (אחרי הפרחים): אחת הפינות: ובמציאות זה עוד הרבה הרבה יותר יפה!!! אז מה היה לנו שם: אווירה - הייתה גם הייתה הרומנטיקה - בגירסה הנשית ביותר שלה העתיקות - יופי של תפאורה הוינטאג' - נוטף מכל פינה בגדים - כן, מוכרים שם גם בגדים, נעליים, תיקים ואביזרים (מקום של בנות, כבר אמרתי.) וכמובן המזנון - אוכל חלבי מצויין במגוון ובכמות שמתאימה לכל גודל של קיבה (אם כ

בשנה האחרונה מצאתי את עצמי מוזמנת לשמחות רבות בהן נתתי כסף כמתנה. מכיוון שאני נוהגת להכניס את הכרטיסים שאני מכינה למעטפות שקופות, חיפשתי פיתרון שיחזיק/יכסה את הכסף בתוך הכרטיס, מבלי שיראו את הכסף מציץ או מטייל במעטפה השקופה. הפתרון נמצא בצורת כרטיס מלבני ארוך ה מתאים בגודלו לצ'ק (וכמובן שגם למזומן) בתוכו אני מדביקה  פס העשוי מאותו הבריסטול/קארדסטוק והמעוטר/מוחתם באותה הדוגמה כמו חזית הכרטיס. את הרצועה אני מדביקה בתוך הכרטיס, קרוב עד כמה שניתן לשוליים, בעזרת דבק דו צדדי ספוגי. הנה כמה תמונות להמחשה (ניתן להקליק על התמונות להגדלה) : כרטיסי הכדורגל מהפוסט הקודם ובפנים: כרטיס נוסף: ובפנים: כרטיס ללא תמונת חזית: ואחרון וחביב ביותר (אובייקטיבית, כמובן) ופתוח רק בשמחות, רחלי נ.ב., אני יודעת שבעברית תקנית צריך לכתוב שיק ולא צ'ק, אבל אם הייתי כותבת כך בכותרת וללא ניקוד המשמעות הייתה עלולה להיות שונה.

ביום שישי, שעה 14:30 בצהריים נזכרתי שבעוד חצי שעה המדען הקטן מוזמן ליום הולדת וצריך להכין כרטיס. נשמע פשוט? לא לאחת שכל כך נהנית מהכנת הכרטיסים שהיא יושבת על כל כרטיס לפחות שעתיים...בלית ברירה, הראש התחיל לעבוד מהר. מה אני יודעת על הילד? הוא אוהב כדורגל. איזה כרטיס הכי מגניב אפשר לעשות לו, ושיהיה גם מהיר הכנה? כרטיס עם מסילה (סליידר). לפני 3-4 שנים התגלגל ליידי מאמר הדרכה שכתבה אנט לי להכנת כרטיס ברכה עם עיטור הנוסע על מסילה (סליידר). נדלקתי על הרעיון ומאז אני לא מפסיקה להכין כאלה. כמו ישראלית טובה, גם אני לא יכולה לקחת את ההדרכה שלה כפשוטה ולכן פישטתי אותה עוד יותר והנה היא לאחר שינויים והתאמות שלי: על בריסטול לבן 240 גרם, הדפסתי צללית של ילד משחק כדורגל (מהוורדארט). את הכדור הדפסתי בנפרד מעט יותר גדול מהפרופורציה המקורית (בערך 2 ס"מ קוטר). הדבקתי עוד בריסטול 240 גרם מאחורה (בעזרת ספריי דבק) וגזרתי בדיוק מסביב. בעזרת סרגל קירוע, חתכתי דשא מבריסטול ירוק. רוחב הרצוע חייב להיות לפחות לפחות 3 ס"מ, רצוי יותר והאורך בהתאם לגודל הכרטיס (במקרה שלי מידות הרצועה הן 20 *3.5 ס"מ)

בקומונת craftime התקימה החלפה מתוקה זוגית. כל זוג בנות (בנים, איפה אתם???) שנבחרו בהגרלה, החליפו מתנות אחת עם השנייה, הרעיון של החלפה זוגית מאפשר לדעת קצת על מי ששולחים לה ומאפשר למקבלת לתת העדפות של מוצר, צבעים, סגנון וכד'. דולפיננה ואנוכי שודכנו אחת עם השניה וכך יצאה לה ההחלפה לדרך. בין הדברים המתוקים ברשימה שלה הופיע (כמה מפתיע) שוקולד. גם אני מתה על שוקולד (וכמה שיותר מריר, עדיף) חשבתי להכין לה נר בריח שוקולד לחדר שעליו אצייר, אבל היא לא אוהבת פרטי אווירה. רציתי להכין לה משהו בגוון שוקולד עמוק ועשיר, אבל ברשימת הצבעים השנואים עליה הופיע הצבע החום! אה... כאן נתקעתי, כל הרעיונות שהיו לי בראש עד לאותו הרגע כבר לא התאימו. ואז נזכרתי שלפני המון שנים תפרתי שמלת כלה לבחורה שרצתה שמלה אחרת, משהו שיהיה ליצני מצד אחד, נח, מצד שני וסקסי מצד שלישי (ידעתם שלשמלות כלה יש שלושה צדדים? :-)) הבד שנבחר למטרה זו היה בד כותנה (נח כבר אמרנו) בדוגמה שמזכירה פיקה, אבל עם רבועים גדולים. הבד מצא חן בעניי ומכיוון שנותרה ממנו חתיכה די גדולה, שמרתי אותה, אולי פעם יהיה לי רעיון מה לעשות ממנה. ולמה נזכרתי