יום שלישי, 25 במאי 2010

כרטיס מחשב נייד - Laptop card

For the English version, please scroll down
לבר המצווה של האחיין שלי, שברתי את הראש איזה כרטיס להכין לו. כל כך שברתי, שבבוקר האירוע עדיין לא היה לי כרטיס. חפרתי באינטרנט אבל כל מה שמצאתי נשא אופי דתי שמתאים לעליה לתורה (שהייתה כבר) ולא למסיבה עצמה שבה בנוסף לכרטיס ברכה רציתי לתת כסף כמתנה.
ואז, בעודי יושבת חסרת אונים מול המחשב - נפל האסימון: המחשב!!! הילד, סליחה הנער, אוהב מאד לשחק במחשב.
ברגע שעלה הרעיון, הביצוע היה ממש פשוט ולמרות זאת צילמתי את השלבים לטובת מי שרוצה להכין כזה.

רמת קושי - מתחילים

חומרים: קארדסטוק אפור, טפט מתכתי כסוף, חתיכת בריסטול שחור, סיכה מתפצלת דקורטיבית (לא חובה), בריסטול לבן וטפט שקוף (לא חובה), דבק דו"צ (אני מעדיפה עכבר) ודבק דו"צ ספוגי. מחשב אמיתי (אם אתן קוראות את הפוסט - סימן שיש לכן).

For my nephews' Bar Mitzvah after party, I wanted to make a cool and unique card in which I can put the money (gift fee) in addition to my greetings.
Since the boy, sorry- the young man- loves to play on the computer I decided to shape the card like a laptop.
The execution was really simple, yet I took some pictures and I'm writing down the steps for those of you who might want to make one:

Difficulty level - preliminary

Materials: white, gray and black cardstocks, silver metallic wallpaper, decorative brad (optional), Transparent wallpaper (optional), snail glue and double sided foam tape. Real computer (if you are riding this post- that’s a sign you have one).

1. חותכים את הקארדסטוק האפור לגודל 20*20 ס"מ.
1. Cut the gray cardstock to size 20 * 20 cm

2. מצפים צד אחד (הצד שישמש כצד החיצוני של הכרטיס) בטפט כסוף, מקשטים איך שרוצים. אני הוספתי כיתוב אדום שניראה כמו לוגו.
2. Coat the outer side of the card with silver wallpaper and decorate this side to make it look like the laptop cover. I added some red lettering (like a logo).

3. מקפלים לחצי. (רצוי ליצור שני קווי קיפול מקבילים עם רווח של 2 מ"מ בינהם כדי לתת לכרטיס נפח. מי שהשלב הזה לא ברור לה, יכולה להסתפק בקו קיפול אחד).
3. Fold the card in half by scoring it crosswise. (Advisable to score not one but two parallel fold lines with a gain of 2 mm in between them, that will give the card some volume that will be needed later on).

4. מדפיסים על הבריסטול הלבן את תמונת המקלדת (שלקחתי מכאן) בגודל 16*5.5 ס"מ (אני יודעת שזו תמונת הכפתורים של מחשב רגיל ולא של לפטופ, אבל למה להיות קטנוניים? {חוץ מהכיף, כמובן...})

4. On the white cardstock print the computer keyboards' image (which I found here) size 16 * 5.5 cm (I know it's an image of an immobile computers' keyboard and not a laptops' one, but why be petty? (Except for fun of it, of course ...})

5. מדביקים את תמונת המקלדת על בריסטול שחור וחותכים את הבריסטול השחור ב-1 מ"מ יותר גדול מהלבן, כדי שישמש כמסגרת.

5. Stick the keyboard image to a black cardstock and cut it 1 mm larger than the image, to frame it.

6. חותכים מהבריסטול הלבן מלבן (אם רוצים מעגלים את הפינות) בגודל 4.5*3 ס"מ וחותכים ל3- כפתורים כמו בתמונה. מדביקים על בריסטול שחור וחותכים שוב, מסגרת בגודל 1 מ"מ מסביב.

6. From the white cardstocks' scrapsת cut a rectangle (if you want circles the corners) size 4.5 * 3 cm and cut it into 3 sections, like my picture. Stick the sections on a black cardstock and cut it 1 mm larger than the white cutouts, to frame them.


7. מדביקים את תמונת המקלדת וכפתורי המחשב בתוך הכרטיס במחצית התחתונה (אני הוספתי גם את אותיות שמו של העלם, לתוספת עניין).
7. Glue the buttons on the keyboard image in a computer card in the bottom half. (I also embellished with the young man's name)


8. כותבים בוורד ברכה (להקפיד על פונט קריא, אותיות גדולות וברכה שניכנסת במסך ללא צורך לגלול למטה).
לוחצים על כפתור "צילום מסך" (Prt Scr SysRq)
פותחים מסמך וורד חדש ומדביקים עליו את צילום המסך (פשוט לוחצים Ctrl+v)
מתאימים את צילום המסך למידה: 17.5*9 ס"מ ומדפיסים על הבריסטול הלבן.

 8. Write your greetings on Word program. Use legible big font and notice that the text should all be seen on the screen without having to scroll down)
Press the "print screen" button (Prt Scr SysRq)
Open a new Word document and paste on the screenshot you've just created (just press Ctrl + v)
size the image to fit 17.5 * 9 cm and print it on white cardstock.
 9. חותכים את צילום המסך מהבריסטול ומצפים בטפט שקוף (לא חייבים).

10. מדביקים את צילום המסך על הכרטיס בעזרת דו"צ ספוגי (רק למטה ובצדדים) שישאר מקום לכסף.

9. cover the printed image with transparent wallpaper (not necessary)
 
10. Stick the screenshot to the card double sided foam tape (only the bottom and sides) the upper side will remain unglued for inserting the money.


11. מהקארסטוק האפור חותכים רצועה באורך כ-18 ס"מ * 2 ס"מ. מקפלים לחצי וסוגרים את הקצוות בעזרת סיכה מתפצלת (אני בחרתי סיכה בצורת תלתן כי זה שמו של הילד).
הרצועה הזו תתפוס את הכסף שיתחבא מאחורי צילום המסך.

11. Cut a gray strip about 18 cm * 2 cm. Fold in half and close the ends with a brad (I chose clover-shaped brad because that's the meaning of the child's name).
On the other side I added a red arrow and wrote - Pull.
This loop will hold the money behind the screenshot and will help pulling it out.


צד אחד
צד שני

12. אני אוהבת להכניס את הכרטיס למעטפת צלופן. כמובן שניתן להשתמש גם במעטפה אטומה, רק תדאגו שמידותיה יתאימו לכרטיס (או שתתאימו את הכרטיס למידות המעטפה).

תאמינו לי שלכתוב את ההוראות לקח הרבה יותר זמן מאשר להכין את הכרטיס...



12. I like to insert the card into a cellophane envelope. You can also use a sealed envelope, just notice its dimensions should match the card (or, you can fit the cards' size to the envelope).

Trust me when I say that writing this instructions took me much much longer than to make the card ..(-;
open

ומבחוץ:
 
close

יום שבת, 22 במאי 2010

סדנת כרטיסים מיוחדים - לצאת מהמסגרת


ביום שישי הקרוב תערך סדנה ליצירת כרטיסי ברכה מיוחדים. נלמד להכין 3 כרטיסים בעלי מבנה יוצא דופן, רעיון מקורי וגזרה מיוחדת שמובילה לפתיחה מקורית ומְתוּחְכּמת, או מִתְחַכֶּמֶת, תלוי בנקודת הראייה (-:
לא עוד כרטיס מרובע או מלבני מקופל לחצי, אלא צורות יוצאות דופן ותלת ממדיות היוצרות כרטיסים בעלי נוכחות ייחודית.
במהלך הסדנה נבנה את הכרטיסים ונקשט אותם כאשר הדגש והחידוש, מבחינה לימודית, הוא על הגזרות והבניה של הכרטיסים ופחות על טכניקות קישוט חדשות.
כרגיל, בסדנאות שלי, תקבלו את כל ההוראות והמידות מודפסות כדי שתוכלו לשחזר את הכרטיסים, בקלות, גם בבית.
הסדנה תכלול קיט חומרים. כמובן שצריך להביא ציוד בסיסי כגון משטח חיתוך וסכין חיתוך. רשימה מדויקת תישלח לנירשמות.

לסיכום:
מקום: הסדנא תיערך בסטודיו מסטיקים, רח' שיכון אשר 39, רעננה
תאריך: יום שישי 28/5/2010
שעה: 9:30-12:30
מחיר: 170 ש"ח כולל קיט חומרים!!!וכיבוד קל תוצרת בית (שלי) כמיטב המסורת.
הרשמה: אצלי במייל: tanig@bezeqint.net או בסלולרי: 052-2729329
דמי הרשמה בסך 70 ש"ח יגבו במועד ההרשמה. ניתן לבטל השתתפות עד יומיים לפני מועד הסדנה.

וקצת טיזינג:

זו לא פתיחה של כרטיס... זו לא קוביה... אז מה זה?
מי שיידע יקבל נקודה (-:
ומי שלא- שיבוא לסדנא D-:

יום חמישי, 20 במאי 2010

באיחור אפנתי - Fashionably late

For an English version please scroll down.

היום סוף-סוף התיישבתי לסיים את הקנבס מהסדנא של נטלי קלבך בארגונה של אליס מ- MY PUNCH.
אני מאד מרוצה מהתוצאה ויותר מזה- מרוצה מהסדנא.
נטלי היא מדריכה מצוינת. היא ידעה להסביר בצורה מאד ברורה ומדויקת את השלבים, התהליכים, היתרונות והחסרונות, טיפים וכו'. הקצתה פרקי זמן הגיוניים לכל שלב וכעיקרון בהחלט ניתן היה לסיים את הקנבס בסדנה עצמה.

הדוגמה- מקורית יחסית לנוף היצירה בארצנו ואפשרה שילוב מוצלח של כל הטכניקות שנטלי לימדה. ומי שעוקבת אחרי הבלוגים של הבנות יכולה לראות איך למרות שכולנו למדנו אותו הדבר - לכל אחת יצאה תמונה שונה.
נטלי הקפידה לעשות סיבוב בין הבנות ולשוחח עם כל מי שלא ניגשה אליה מעצמה במהלך ההסברים. היה לה חשוב לשמוע ולראות כל אחת (ממש התרשמתי מזה. זה לא מובן מאליו).
 3D
החיסרון היחידי בסדנא היה סידור השולחנות שהקשה על הגישה אל נטלי או אל החומרים, אבל זה באמת היה החסרון היחידי.
הדרכה מצויינת, דוגמה שדיברה אלי, מפגש חברתי, כיבוד, חומרים, מה עוד צריך?!
אני נהנתי.

והנה הרשמים של נטלי מהביקור בארץ:

Today I finally sat down and finish the canvas from the Natalie Kalbach workshop, organized by Alice from MY PUNCH last week.
I'm very pleased with the result and more than that - satisfied from the workshop itself.
Natalie is an excellent instructor. Her explanations about the steps, processes, advantages and disadvantages, tips, etc. were very clear and precise. She allocates reasonable periods of time for each step and basically it was definitely possible to finish the canvas during the workshop time.

I love the canvas LO which is not so commonly viewed in this erea. This LO allowed a successful combination of all techniques taught by Natalie. Those of you who keep track of all the participants' blogs can see how even though we all learned the same LO and techniques - each canvas ended with a different design.
The only downside was the tables' arrangement that made it difficult for us to access Natalie or the provisions, but it really was the only problem.

Excellent tutorial, a LO that really "speaks" to me, a social gathering, refreshments, new materials, what else could I possibly ask for?!

I had so much fun!!!

Here you can read Natalie's impressions from the visit in Israel:






יום ראשון, 16 במאי 2010

פיה שימושית באמת - Truly useful fairy

For the English version pls scroll down.

אני יודעת שהבטחתי פוסט בנושא החומרים החדשים, ויש לי גם כמה יצירות חדשות להראות. אבל יש לי פיה משל עצמי וזה דבר כל כך שמיימי שמצדיק דחיית פוסטים בנושאים ארציים.

את פיה שימושית כולכן מכירות, נכון?! ואם מישהי חשבה שהכינוי הזה דבק בה סתם כך, טעות גדולה היא. הבחורה הזו היא 100% פיה קסומה ובהחלט 100% שימושית ופרקטית. ואני, פריקית של פרקטיות שכמוני לא צריכה קצת קסם בחיים?...

תראו כמה קסם נפלא היא הרעיפה עלי בחודשיים האחרונים:

* קצת אחרי יום ההולדת שלי היא הגיעה לסדנת משיכות מכחול שהעברתי בסטודיו מסטיקים והביאה לי במתנה לוח שעם מצופה ותפור בבדים פרחוניים ואביביים (אני גונבת לה את התמונה מהבלוג, תקליקו כאן לפוסט הרלוונטי).

* לפני שבועיים, פגשתי אותה ממש במקביל לפגיעה עליה כתבתי לפני 2 פוסטים, לימור לא הייתה מודעת לכל הדרמה שהתחוללה סביבה אבל בהיותה עליזה ומלאת אנרגיות כתמיד, עזרה להסיח את תשומת ליבי מניצוצות הרוע שעפו מסביב.
בנוסף, ישבה לידי בפגישת עבודה חשובה ועזרה לי למצוא את המילים המתאימות באנגלית שברחה לי מכל האקשן שרחש מסביב.

* שלשום נפגשנו בסדנת "אליס בארץ הפלאות" של נטלי קלבך ולימור נתנה לי במתנה שני בדים מקסימים שמאד רציתי לקנות ועדיין לא הספקתי: בד מפת אוצר של פיראטים ובד קופיפים פיראטים:


















המיועדים לתפירת כיסויים לדרכונים של בני המשפחה.

כאמור - 100% פיה ו- 100% שימושית.
ואני – 100% בת מזל.

רחלי



I know I promised a post about new materials, and there are also some new creations to show, but I have my own fairy and this is something so ethereal that justifies postponing posts about down-to-earth issues.

You all know Useful Fairy, right? And if you thought that nickname stuck to her for no reason, you made a big mistake. This girl is a 100% magical fairy and certainly 100% useful and practical. And don’t you think that a practical freak like me does not need some magic in her life? ...

Look how she inundated me with magic in the past two months:

* Just after my birthday she came to One Stroke workshop in Mstikim Studio bearing a beautiful cork board coated with spring floral fabrics (I'm stealing the photo from her blog).

* Two weeks ago, I met her at the same time when someone heart my feelings, Limor was not aware of all the drama that took place but being the cheerful and full of energy person that she is, she helped distract my attention from the evil sparks flying around. She had also sat with me in an important meeting and helped me find some english words that I've forgotten from all the "excitement".
*Last Friday we met at "Alice in Wonderland" workshop (guided by the grate Natalie Kalbach) and gave me a wonderful gift: two fabrics that I've really wanted to buy and still did not manage to: one has a wonderful pirate treasure island cove map pattern
 and the other has a coordinating pirate monkeys' pattern:
 They will be use to saw covers for the family's passports.

As stated - 100% fairy and 100% useful.
And me, I'm 100% lucky girl.

Rachel

יום ראשון, 9 במאי 2010

שבוע התערוכות - Exhibitions week

ואיזה שבוע זה היה!
 And what a week it was!  For english translation scroll down

במקצוע שלי, השבוע הזה הוא שיאה של שנת העבודה. שבוע התערוכות בו יבואנים של חומרי יצירה וציוד משרדי מציגים את המוצרים שלהם ללקוחותיהן (בעלי חנויות יצירה וציוד משרדי).
היבואנים מתכוננים לשבוע הזה חודשים מראש: נוסעים לתערוכות בחו"ל, בוחרים מוצרים חדשים, נושאים ונותנים על מחירים, בוחרים לוקיישן, מכינים הזמנות, מכינים דוגמאות וחומר פרסומי ומקווים שבשנה הקרובה המכירות יהיו עוד יותר טובות משנים עברו.
השנה עבדתי עבור החברות: "גורי לינרו 2009" ו"סירקה מכשירי כתיבה" שהציגו בתערוכה משותפת.
לצורך הכנת ההזמנה לתערוכה, נתבקשתי לפסל ציוד משרדי 
מהחימר הקל I CLAY של חברת AMOS המיובא ע"י חברת "גורי".
רעיון נפלא!

רק בעיה אחת קטנה, באמת קטנ-טנה, ממש פיצ-פיצפונת -
אני לא יודעת לפסל!!!
מי שמכיר אותי יודע שהעובדה שאני לא יודעת משהו מעולם לא עצרה אותי, אני תמיד מוכנה ללמוד משהו חדש.

רק בעיה אחת קטנה, באמת קטנ-טנה, ממש פיצ-פיצפונת -
הם רצו שאת תמונות המוצרים המפוסלים אשלח לגרפיקאית עד ליום המחרת!
טוב, 24 שעות ללמוד לפסל... קצת לא נורמאלי, אבל לא בלתי אפשרי.

רק בעיה אחת קטנה, באמת קטנ-טנה, ממש פיצ-פיצפונת - הייתי צריכה לצאת מהבית להעביר סדנת ציור של 5 שעות והיה גם צורך לנהל את הבית (שלא לדבר על לישון - שבזמן האחרון זו כבר כמעט מילה גסה). אבל שאני אגיד שאני לא מסוגלת?!... יש כאן בעיה קשה של אגו. (אם יש פסיכולוגית בקהל בבקשה לגשת ללישכתי בדחיפות).
ישבתי וחשבתי איך אני פותרת את הבעיה ומצאתי פתרון. יש!!!

רק בעיה אחת קטנה, באמת קטנ-טנה, ממש פיצ-פיצפונת - 
מרב חשיבה בזבזתי חצי מהזמן שנותר לי עד למועד שליחת התמונות.

מזל שמרפי בדיוק לקח יום חופש ובאה לי ההברקה - לחפות על חוסר הידע וחוסר הדיוק שלי ע"י פיסול מוצרים בסיסיים בלבד ובצורה מעט קריקטוריסטית.

While preparing for the yearly trade show/exhibition of 2 of the largest companies in my country for art, craft and stationary import and resell, i was asked to sculpt stationary objects from light-weight clay ( I CLAY ).
The idea was to feature the products in a cricature way and use them as the focal point of the invitation.
i was given less than 24 hours to do so, and that's what i came up with:

וזה מה שיצא:
 עפרונות BIC המקוריים:
The original BIC pencils:

והחיקוי:
 and the imitation:

:Goniometer
מד זווית:
 and the imitation:
והחיקוי:


דבק סטיק AMOS המקורי:
Amos glue stick:

והדבק שלי:
and my glue:


קלמר ג'ינס:
Denim pencil case:

ומפוסל:
and sculptured:
מהקלמר די התלהבתי והכנתי אפילו מערך שיעור מצולם, אז אם יהיה ביקוש- אעלה אותו. ובינתיים תקריב על הרוכסן ועל טקסטורת הג'ינס:
Here is a close-up on the zipper and textured jeans effects (kindly click the picture to enlarge):


ואחרונים חביבים- מספרי ילדים. במקור נראים כך:
And last but not least- children's scissors. Originally looked like this:

והחיקוי:
And now:
כשהתלוננתי בפני דפי שהמספריים לא ממש מזכירים מספרי ילדים, היא הפנתה את תשומת ליבי לכך שהן דווקא די דומות למספריים של טים הולץ:
When I complained to Dafi that my sculpted scissors does not look like children's scissors, she turned my attention to the fact that they are actually quite similar to the Tim Holtz scissors:
מעניין מה פרוייד היה אומר על זה... 
I wonder what would Froid had to say about it (if he could)...

ההזמנה המעוצבת והסקראפית למדי ניראתה מבחוץ כך:
 The rather scrappy designed invitation looked like this from the outside:
החלק העליון הפוך כי זו הזמנה מתקפלת.

ומבפנים:
and from the Inside:
בפוסט הבא אעלה רשמים מהתערוכה ובעיקר סקירה של כמה מוצרים מדליקים שרלוונטיים לסקרפריות.
In my next post, I will review the exhibition and mainly give my impressions of a few very cool new products that were first presented there, and are relevant to the scrpoholics among us.

ולשלושה עניינים אחרים:
ביום שלישי הקרוב, מתקיים ערב יצירה מונחית בסטודיו מסטיקים ברעננה.
מדובר על ערב בו ניתן לבוא עם עמודי אלבומים או כרטיסי ברכה, או מיני אלבומים או כל יצירה סקראפית אחת שאתן עובדות אליה ונתקעתן, או רוצות לעבוד עליה ולא מעזות או לא יודעות מהיכן להתחיל.
דפי ואני נהיה שם כדי לעזור, לייעץ ולהנחות.
תאריך ושעה: יום ג' 11.5 20:00-22:30
מחיר: 80 ש"ח, כולל שתיה חמה/קרה וכיבוד קל
לפרטים והרשמה:דפי במייל או בטלפון 052-8353371 - לערב זה נותרו עוד 2 מקומות בלבד. 


כמו שמתן לב- התחלתי לכתוב גם באנגלית. יש לזה סיבה שעדיין מוקדם לגלות. אז אתן - תעזרו בסבלנות ואני - ניראה אם אצליח להתמיד (-:

ואחרון חביב, אבל הכי הכי הכי חשוב:
התגובות שלכן לפוסט הקודם שלי ריגשו ובעיקר עודדו אותי מאד. השתדלתי להגיב ולענות לכולכן, זה היה קצת קשה כי רב שעות היממה לא הייתי בבית (ע"ע התערוכה) ובעיקר בגלל שבלוגספוט לא מאפשר מענה ישיר לכל אחת ואחת מכן. אבל ראיתי, קראתי, קראתי שוב, התרגשתי, התעודדתי ובעיקר, שמחתי שהגבתן. גם אלו מבינכן שההכרות איתן היא וירטואלית בלבד. זה כל -כך מקסים בעיני, שלמרות שאתן לא מכירות אותי טרחתן להגיב ולתמוך. זה לא מובן מאלו ואני מודה על כך.
מאד.

רחלי
Rachel


יום רביעי, 5 במאי 2010

פגעו בי.

אדם שאני מאפשרת לו הרבה יותר מדי מקום בלב שלי, פגע בי.
שוב.
המסקנה שלי מכך ששוב אפשרתי לזה לקרות, היא - שאני אופטימית ללא תקנה שמאמינה שההיסטוריה לא תחזור על עצמה (שזה ניסוח ממש-ממש יפה ועדין ל- סתומה שלא לומדת מהנסיון!!!).
בכל אופן, מה שבאמת חשוב בסיפור הזה זה שמעז יצא מתוק. ועוד איזה מתוק!
קודם כל דפי, שלאורך כל היום ראתה, שמעה, הכילה אותי ופרסה לי רשת של תמיכה ועידוד.
איך אני אוהבת אותך !
המשיך בנילי ששלא בטובתה "זכתה" לראות אותי נסערת כל כך ולמרות שהיתה קצת עסוקה וקצת מיהרה היתה ממש קשובה ועדינה איתי.
אין עלייך.
זה הסתיים ב-4, טוב, 5 (!) פרוסות של עוגת שוקולד מרוכז ומזוקק ישר ללב (אני מתעלמת, במודע, מהאמת- שזה עבר ללב רק בהקשר של כולסטרול) כי אין כמו שוקולד ליצירת מיסוך מתוק לרגשות בצורת אשליה של אושר!
באמצע, בין לבין, ביצעתי פעולה כירוגית חיונית במצבים כאלה ונפרדתי לעד מכמה שטרות כסף שסיימו את חייהם בקפיצה מגובה הארנק שלי לקרקעית הקופה הרושמת בחנות הנעליים בה רכשתי 2 זוגות נעליים! ההחלטה שלי להיות החלטית בבחירת הנעלים התבטאה בהחלטה הממש מצויינת שלא לבחור בינן ולקנות את שתיהן.
כי אין כמו רכישת (2 זוגות) נעליים ליצירת מיסוך עליז לרגשות בצורת אשליה של עושר!
שיטחי, אני יודעת.
ואכן הנעליים הן שטוחות (((-:
הן גם נוחות ומקסימות ואין שום קשר בינן לבין התכנון שהיה לי כשניכנסתי לחנות- לרכוש זוג סנדלים/כפכפים לכבוד הקיץ ועל הדרך להסיח את דעתי ממה שקרה.
עכשיו אאלץ לרכוש עוד זוג.
שיט.
כמה נורא.
אני ממש סובלת כאן, אנשים... (-:

ממש פוסט של סבל משובח (הסבל, לא הפוסט)!!!

ואצלנו בפולין, עוברת האמת מדור-לדור ובסודי-סודות: שזה בסדר לסבול,
זה אפילו רצוי...

כל זמן שיש קהל !!!

את זה כתבתי ופרסמתי בלילה.
הבוקר, אחרי שקראתי את התגובות הראשונות, ובעיקר בזכות תגובתה של יעל יניב- הנה הסרטון לשיר שהכי כיף להתחיל איתו את היום: