רחלי גזית Rachel Gazit

for the english version kindly scroll down. thanks. לא יודעת איך נשמטה לי הרשומה הזו ולא התפרסמה... לפני כמה חודשים גלי חגגה יום הולדת. במקום ספר שמן, הוחלט הפעם, להכין לה כרית טלאים, בה כל משתתפת תכין טלאי אחד שבהמשך יאוחדו וייתפרו לכרית אחת. כדי שלא יהיה בלגן בעיניים הוחלט על צבעוניות אחידה - חום, ורוד ושמנת. צילום: יעל יניב רציתי להכניס בטלאי הקטן שלי (10*10ס"מ) את הדברים העיקריים שגלי מייצגת בעיניי (אמהות, אהבה ונתינה) ואת האיחולים שלי לשנה הקרובה (בעיקר הרחבת המשפחה). לצורך כך העתקתי מהבלוג שלה תמונה מקסימה של שני ילדיה היפים בים: Original image "גזרתי" את הילדים מהרקע בתוכנת "צייר": Figures   were derived   from the background והדפסתי את התמונה בגווני ספיה על בד גולמי.  I changed the   colors   to   sepia   tones "רגע, רגע, רגע..." אני שומעת אתכן צועקות "איך הדפסת את התמונה על הבד?... זה בד מיוחד למכונה?... איך הוא עבר במדפסת?..." ובכן, בנות, טוב ששאלתן (-:  גם אני התלבטתי בסוגיה איך להדפיס על בד ומכיוון שהפתרו...

כשהתנדבתי ליצור את כריכת הספר השמן - שניתן לדפי, אחר כבוד, לכבוד יום הולדתה שיחול בעוד כמה ימים אבל נחגג בשמחה רבה כבר בשבוע שעבר - לא היה לי בראש שום רעיון מיוחד, חשבתי שאחתוך קרטון ואצפה בנייר, אוסיף קישוטים וזהו, בערך. אז זהו, שלא! אבל התחלתי מהאמצע. בעצם, הסיפור מתחיל כמה ימים קודם, כשגעגועי לתפירה+ כמה שיחות על הא ועל דא שכאלה, הובילו אותי להחלטה לתפור לדפי חצאית כמתנת יום ההולדת. בחרתי בבד טריקו בצבע חום-שוקולד, עם דוגמת תחרה מעט שקופה ובעת שחיפשתי בד לבטנה, גיליתי כל מיני בדים מעניינים נוספים וכך נולדו להם כמה רעיונות: הראשון - לבחור לבטנה בד שהוא יפה בפני עצמו ולעשות את החצאית דו-צדדית. והשני - לרכוש בד דמוי עור, שגיליתי בחנות, למטרות סקראפיות כגון כריכת הספר השמן וחיתוך קישוטים (אני רק צריכה לקנות תבניות חיתוך לקאטל המסכן שלי ששוכב לו בחושך ומחכה שישתמשו בו). אחרי שעה וחצי של לבטים ושיגוע המוכרת הכל כך מקסימה (חנות "פשתן" בכפר סבא. בדים, סריגה, סרטים, כפתורים... בקיצור- גן עדן). בחרתי בבד טריקו ירוק בעל דוגמה זהה לבד החום. ...