רחלי גזית Rachel Gazit

בקיץ נסענו לטיול בלונדון. אחחח איזו עיר. יש בה הכל: ישן וחדש, רציני ופרוע, עממי ומלוכה, כבוד ומרדנות, שמרנות וקידמה...  הכל. רק דבר אחד אין בה - את הבית הפרטי שלנו.  <פאוזה דרמטית> המדען הקטן קצת חשש שירגיש בודד, בלי חברים ורצה לקחת איתו משהו שיעזור לו להתמודד עם המצב. למשל...  כלב!!! <פאוזה לעיכול> היות (וכפי שיודע כל מי שעקב אחרי הפוסטים הקודמים בנושא: אבא תקנה לי גור קטן חלק 1 , 2 , ו- 3 ) אין לנו כלב, יש לנו מזל שאמא של המדען (ע"ע אני) שכשזורקים לה כדור היא קודם כל תופסת. רק אח"כ שואלת בלב: "למה ל&*#^*%ל תמיד זורקים עלי כדורים מוזרים ומקוריים שכאלה? הוא לא יכול לרצות סתם פוקימון?" <פאוזה לרחמים עצמיים> וכך, כדי לאפשר למדען הקטן להרגיש בבית בכל מקום כולל בטיסה ובעיקר כדי לא לקחת איתי כלב (למרות שלא חסרים כמה עזובים ומסכנים בשדה התעופה), מצאתי את עצמי מקדישה את הלילה לפני הטיסה לבריאת כלבלב שמותר להעלות למטוס, ניתן לישון איתו, לרוץ איתו וגם לקפוץ, והוא לא דורש יותר טיפול מטאמג'וצי מצוי.  טריויאלי, לא ככה?! <פאוזה להכרת תודה על קיו...

לפני כמה ימים נתקלתי בכתבה הזו: איזה כלב הכי מתאים לפוזה שלך?  בכתבה נשאלה השאלה: "מדוע אנשים בוחרים להכניס כלב מסויים לביתם, ומה הבחירה הזאת אומרת עליהם?" ובכן, מי שעוקב אחרי סדרת הפוסטים שלי "אבא תקנה לי גור קטן" פרק 1  ו- 2 , יודע שהבחירה שלי היא בכלב שלא דורש טיפול, אינו משיר שיערות והוא חמוד ונעים לליטוף. מה זה אומר עלי? אני יכולה לנסות לענות על זה, אבל, האמת? מה 'כפת לי?! מי שרוצה מוזמנת להיות פסיכולוגית ולהביע את דעתה בתגובות. בכל אופן, בתור אחת שלא רוצה לטפל בכלב, אני משקיעה די הרבה זמן במציאת פתרונות יצירתיים ל"איך אני מכניסה כלב הביתה בלי שאני ארגיש" (ואם לא מספיקה חוות הדעת הפסיכולוגית שלכן ממקודם, הרי שהמשפט הזה לבדו מספק סיבה טובה לשלוח אותי להסתכלות פסיכיאטרית, לא?). וכך לא מזמן בעודי מחפשת איך לארוז מגבת שרציתי לצרף למתנה (מארז ציוד לתינוק), נחשפתי ברשת למיליוני אתרים שמדגימים קיפולי מגבות מדליקים. מקורו של הרעיון, כניראה, בצורה בה החדרניות מקפלות את המגבות בתאי האורחים בשייט תענוגות  (איך אומרים "שייט תענוגות ברבים? אולי...

בהמשך לרצונו העז של המדען המתוק לקבל גור קטן , רכשתי עבורו ערכה מדליקה להכנת כלב מחימר קל הנקרא I CLAY המגיע בצבעים ומתייבש באוויר תוך כמה שעות. הערכה מגיעה עם כל החומרים שצריך, כולל כלי כיור מפלסטיק ואפילו עם מנגנון שנובח בכל פעם שמטלטלים אותו קלות. יש גם הוראות באנגלית פשוטה +תמונות, אבל האמת שההוראות אינן מושלמות, הדבר שהכי חסר בהן, לדעתי הוא מידות. אין שום התייחסות לנושא גודל החלקים. נכון שיש תמונה להמחשה, אבל, מכיוון שגוף הכלב אמור להסתיר את המנגנון היה נחמד לדעת באיזה גודל להכין את החלקים ובעיקר כמה חומר צריך לערבב עבור כל חלק (החימר מגיע בצבעי בסיס בלבד, אם רוצים צבעים נוספים צריך לערבב תוך כדי מתיחה ולישה. תהליך שהמדען המתוק זיכה בכינוי "ממכר" כי אי אפשר להפסיק את התנועה המסטיקית הכייפית הזו). בנוסף, נעזרתי בקיסמי שיניים כדי לייצב את החלקים (וגם זה לא היה כתוב בהוראות). יש גם הוראות להכנת חתול, כנראה מהשאריות (ונשארות) אבל לא הגענו לכך עדיין. ניצלנו את הערכה הזו לבילוי זמן איכות, יחד שינסנו מתניים וישבנו אחר צהריים שלם, לפסל את הכלב. אני לא פסלת דגולה (ו...

כך המדען השובב היה מבקש ללא הפסקה ולא עזרו ההסברים שאנחנו גרים בבניין ושממש לא מתאים לי כל השיערות הנושרות על הרהיטים ומי יטפל בו כו' וכו' וכו'. ואז בקומונת craftime היתה החלפת לבבות (ההקשר בין שני הסיפורים יתברר בהמשך), התכוונתי להכין סיכה בסגנון רומנטי עתיק (מה שכולנו אוהבות לקרוא לו וינטאג', למרות שוינטאג' זה פריט אותנטי בן 25 שנים לפחות והסגנון שלו לא חייב להיות רומנטי כלל) אבל חליתי בדלקת ריאות ובמשך שלושה שבועות רק עבדתי (רק מה שלא ניתן היה לבטל) ושכבתי מעולפת ביתר הזמן. בינתיים הבנות בקומונה החלו להציג את העבודות שהן שלחו אחת לשנייה ואני נלחצתי, איזו רמה... איזה כמות... איזה יופי... ופתאום הסיכה שרציתי להכין נראתה לי לא מתאימה (אם היינו בהישרדות הייתי אומרת שהיא לא ראויה ;-)). היה לי ברור שאעשה שימוש בכפתור הלב שכבר הכנתי משקף מתכווץ אבל מה הלאה? ואז, בעודי מסדרת את אחד הארונות בבית מצאתי חוברת ישנה מאד (מ-1970) עם רעיונות לתפירת בובות וראיתי אותו... אאוריקה... הגור הקטן, המתוק, נטול השיער, שאינו מצריך טיולים בחוץ ושקיות לאיסוף ה... כלבלב תחש מתוק ולבבי להחלפ...