רחלי גזית Rachel Gazit

הנה, יצאתי מהארון! טוב, ליתר דיוק יצאתי מארון היצירה (-: וגיליתי שיש המון נשים יוצרות, מוכשרות, מקסימות, משתפות ומפרגנות וכולן אוהבות לטייל בעזרת המסך והמקלדת ברחבי העולם הוירטואלי. לפעמים, באיזשהו שלב של הטיול הוירטואלי הוא הופך להיכרות אמיתית וכיף לגלות שמאחורי המקלדת נמצאת נשמה ענקית ומוכשרת שרק רוצה לשתף ולפרגן. (בעולמנו הציני, אם מישהו יציע תוכנית ריאלטי על זה- אף אחד לא יאמין שזה יכול להיות אמיתי). לפני יותר מחודש בעת החלפת המתנות שנערכה במפגש קומונת "המפתח ליצירה" התלהבתי מהכרית שפיצ'ולה (שעד לאותו הרגע לא הכרתי) הכינה. ידעתי שהבן שלי, שהוא חתלתול לא קטן, היה מתאהב בה (בכרית): גם יפה וגם (וזה הכי חשוב) נעימה!!! (דרך אגב, אל תשכחו להציץ בפליקר שלה לראות את עוגות החיתולים המהימות שהיא מכינה). עבר חודש, הדי המפגש שכחו, ופתאום, לפני שבוע, ככה סתם וללא סיבה, קיבלתי מפיצ'ולה חבילה - כרית לבן שלי. אני אתן לתמונות לדבר כי כל נסיון להסביר במילים עד כמה הוא התלהב לקבל את הכרית פשוט לא יצלח וכבר שנו רבותנו שתמונה אחת שווה אלף מילים (ותודה לדפי {עוד אישה מקסימ...

For a shortened English version kindly scroll down. לפני כשבועיים הצטרפתי לקומנת "המפתח ליצירה" וכבר נערך מפגש קומונה (כל זה לכבודי? באמת, לא הייתן צריכות..."). המפגש היה מצויין- כי מה כבר יכול להיות רע: כמה עשרות (!) בנות שיוצרות בתחומי עניין שדומים לשלי, אוכל תוצרת בית ומשחק החלפות ? אז זהו, שהחלפות זה משהו שמאד מרתיע אותי והתלבטתי רבות אם בכלל להשתתף במשחק: "... מה אני יכולה לתת למשהיא שהכל יכולה לעשות בעצמה?... איך אקלע לטעם אם אני לא יודעת מי המקבלת?" התלבטתי והתייסרתי רבות. במשך כשבועיים כל יום היה לי רעיון אחר מה לעשות ואחד אחרי השני, הם נפסלו רק מהפחד והלחץ (כניראה שממש טוב לי בחיים אם אני נכנסת להסטריה ממשחק החלפות). היום האחרון הגיע וכבר לא היתה ברירה ואי אפשר היה לדחות למחר את מה שראוי היה שיעשה אתמול ובכל מקרה צריך להיום. ועדיין לא ידעתי מה אכין. ואז, מיד אחרי שאספתי את הגאון מביה"ס, והוא הזכיר לי שאוטוטו טו' בשבט, אצנו לנו יחד למשתלה. בחרנו עציץ קרמיקה ירקרק ושתילים של אמנון ותמר (אני אומרת "בחרנו" אבל, האמת שאני עמדתי שם, לחוצה ...