יום שלישי, 22 במרץ 2011

מעטפות קטנות

For the English version, please scroll down. Thanks

מתנה קטנה למארחת שרון רותם שהכנתי בהשראת הפוסט הזה של זיקוקית.
אמנם זיקוקית תפרה מעטפות לתגיות, אמנם הקישוטים שונים לחלוטין, אמנם אין שום קשר נראה לעין, אבל ככה זה עם השראה (להבדיל מהעתקה, אני מניחה), בזכות הפוסט הזה שלה, קפץ לי לראש הרעיון לקשט מעטפות עבור ברכות קצרות.

הבסיס הוא מעטפות קטנטנות (11*7.5 ס"מ) שקניתי בחנות "הכל בפאונד" (30 מעטפות בפאונד אחד!) בלונדון. במקור הן מיועדות לאיסוף כספים מתלמידים ולכן מודפסות בחוץ שורות ולידן המילים:
שם ...................
כיתה ................
סכום ................

עיטרתי אותן כך שהמילים יוסתרו. את השורות השארתי כי הן מצאו חן בעיני וכדי שיהיה נח לכתוב למי מיועדת המעטפה/ברכה.
הכנתי 7 מעטפות. חמשת המוצלחות ביותר נמסרו לשרון כהוקרה קטנה על הסדנה הכייפית שהעבירה.

השתדלתי ליצור מגוון שיתאים לכל גיל, מין ואירוע:









המארז:

Sometimes there is no need for big cards.
Sometimes a few words are enough.
For such events I decorated small envelopes, that can contain a small card with a few words. I used t
iny envelopes (11 * 7.5 cm) that I bought at the  "everything for a pound" store (30 envelopes for only 1 pound!) in London. Originally they were design to collect money from students, so they are printed with the words:
Name ...........................
Grade ..........................
Amount ........................

To create the decorations I've used scraps and leftover papers and ribbons and used the decorations to hide the words. I left the lines because they are beautiful and makes it easy to write to whom the envelope / greeting is/are intended.


TFL
Rachel


יום ראשון, 6 במרץ 2011

פיצ'ולדת Pleated scarf

**for an english version kindly scroll down**


יונית המוכרת גם כפיצ'ולה היא בחורה מוכשרת. 
בזכות מארזי השי המפנקים שלה ובעיקר בזכות סדנת המארזים שהעבירה, התחלתי להתעניין במגבות כחומר גלם וכך הגעתי לתחום החיות ממגבות. אבל לא לשם כך התכנסתי כאן היום.

ליום ההולדת שלה החלטתי לתפור לה צעיף משתי סיבות עיקריות, בעצם שלוש: 1) היא לא תופרת. 2) היא נוסעת לחו"ל, אז כדי שיהיה לה חם ונעים. 3) ממש רציתי להכין את הצעיף הזה, שאת ההדרכה להכנתו מצאתי בבלוג המקסים הזה.

סיבוב שימשי ונעים בנחלת בנימין הוליד קנייה של כמה בדים, כדי שיהיו אופציות לבחירה. מכל האופציות שקניתי, החלטתי לבחור ב... (הלמות תופים):
בד שכבר היה לי בבית !
(-:

ההדרכה באתר ממש ברורה, אפילו אם לא קוראים אנגלית, כי יש יופי של תמונות. אבל, הנה כמה תמונות שצילמתי תוך כדי שתפרתי, או למען האמת, תוך כדי שסיכסכתי (נראה לי שהמצאתי מילה, אבל בחיים שלי לא השתמשתי בכל כך הרבה סיכות תפירה בפריט אחד).

מתחילים בשתי רצועות בד שמניחים אחת על השנייה, שמאל על שמאל:

אורך כל רצועה כ-3.5 מ' (!) אז צריך לגזור, בעצם 4 רצועות ולחבר כל שתיים יחד:

יוצרים קפלים ומחזקים בסיכות. ה מ ו ן סיכות:

אפשר להמשיך לקפלל (נראה לי שהמצאתי עוד מילה) כך לכל האורך או, כמו שאני עשיתי, לקפלל עד האמצע ולהתחיל מחדש מהצד השני. זה משפיע על כיוון הקפלים. אני רציתי כיוון זהה:

אמאלה' תראו את אורך הבד...

את הקצוות התחתונים קיפלתי קלפי פנים והסתרתי מתחת לתפר. בהדרכה המקורית היא השאירה אותם בחוץ.
תופרים תפר רץ לכל האורך, מכל צד (רואים בתמונה) ואח"כ עוד תפר אחד באמצע. וזהו.

והנה הוא, זרוק בנון-שלנטיות על הכורסה:


 ובקצת פחות נון שלנטיות- עלי, בעודי מצלמת במראה:
לכו, לכו לבלוג של אשלי לראות תמונות ממש יפות ואלגנטיות (אבל רק אחרי שתסיימו לקרוא (ולהגיב) אצלי) (-;
For the full tutorial go to Ashley's Blog
 

והנה הוא על יונית

הצעיף נארז בשקית ניירחומה שהוחתמה בפרפרים עליזים (מירב- תודה)
 והכרטיס שהכנתי, בהשראת עידית, חברה שלי שעוד תיחשף כאן לכשתסכים:
 

ומכיוון שאין, אין, אין חגיגה בלי, בלי, בלי, זר לראש כלת יום ההולדת - הכנתי לה זר מקשת פלסטיק ועליה פרח תחרה עבודת יד, סרט תחרה חום ועוד 3 פרחים שקניתי לגמרי לבד (-:
זוהי כריכת אלבום הברכות שדפי הכינה.

בתוך האלבום, מעטפות שקישטנו תוך כדי יום ההולדת והכנסנו אליהן את כרטיסי הברכה.
זו המעטפה שלי:

וזה החיוך שלה
look at her smile

sew a scarf, for  my friend's  birthday, for two main reasons, actually three: 1) She dosent sew.  2) She travels abroad, so to keep her warm and cozy.  3) I just had to make this scarf, whose toutorial I found on this lovely blog (Congratulations Ashely).


Packaged in a stamped brown paper bag

In addition, I made a simple and clean style greeting card 

and a head bouquet

TFL rachel

יום רביעי, 2 במרץ 2011

תופרת אני ותופרת... long time no sew

Recently I went back to my abandoned sewing machine. So if you see a girl walking down the street with a nice bag (big or small), happily bragging to any random passerby - wave me hello (-:

אני יודעת לתפור מגיל ממש צעיר. אני מבינה גזרות רק מהשרטוטים (מעולם לא קראתי את ההוראות) ותופרת (עקום) בביטחון (ובעיקר בסוג של אמונה) שיהיה בסדר, אבל כל זה נכון רק לגבי בגדים ובשנים האחרונות רק לתחפושות (פוסט נפרד בקרוב).
במה שנוגע לתפירת אביזרים - אני חלודה (שלא לומר חסרת בטחון) לחלוטין, לכן, החלטתי ללכת אצל המומחיות ולהסיר את החלודה.
והנה תוצרים משתי סדנאות תפירה בהן השתתפתי לאחרונה:
1. נרתיק טיטולים אצל שרון רותם (אני מתכננת להגדיל את המידות ולנסות לתפור תיק ללפטופ על בסיס הגזרה הזו, תוצאות ומסקנות, ב"ה, בקרוב). רב הבנות בסדנה השתמשו בבדי כותנה רומנטיים. אני רציתי תיק יותר cool, שיתאים גם לרב הגברי שבבית ולכן הלכתי על ג'ינס מבחוץ ובד אתני (בנדנתי משהו) לבטנה:
Diapers case

2. תיק מגניב ודו צדדי אצל הפייה ענת (גנבתי את התמונות מהבלוג שלה ואם תקליקו על הקישור תוכלו לראות את התיקים המדהימים שתפרו המשתתפות האחרות)
Reversible Bag
אני חייבת להגיד ששתיהן הוציאו ממני את המיטב: למרות שהגעתי עם החלקים גזורים לא בהכרח לפי ההוראות (או לא בהכרח גזורים), הצלחתי לסיים את הסדנאות עם תיקים גמורים. ולמרות שמבחינתי באתי רק כדי ללמוד (ואכן למדתי!) יצאתי עם תוצרים שאני ממש מאוהבת בהם ולכן הכנסתי אותם לשימוש מיידי. אז אם תראו בחורה אחת הולכת ברחוב עם תיק בד (גדול או קטן) ומנופפת בתיק בחדווה מול כל עו"ש תמים - תעשו לי יפה שלום (-:


ואם כבר בענייני תפירה - תרשו לי להציג חברה שהיא מעצבת וילונות, פריטי קרמיקה דקורטיביים (ושימושיים) ומלמדת תפירה וגזרה - שיפ (ותודה ענקית לה על שתרמה לי את בדי הריפוד המדהימים מהם תפרתי את התיק הדו"צ).
שיפ הנ"ל (שאני עומלת קשות לשכנע אותה לפתוח בלוג או לפחות פליקר להנאת הקהל) לימדה לאחרונה את בנה בן ה10.5 לתפור. אחרי כמה תרגילים ותפירת כמה פריטים בסיסיים, הילד המדהים הזה החליט לתפור מיטה לכלבה!!!
לא יכולתי לחכות עד שאמא שלו תפתח פליקר וצילמתי בעצמי:

תקריב על הבד היפיפה והכל-כך נעים הזה ('צטערת לא הצלחתי לצלם את הנעים)


הרמתי את הכרית כדי שתראו איך הוא תפר את זה כך שאפשר להוריד ולכבס, הוא אפילו תפר את הכרית הפנימית (הלבנה): 


חייבת להודות שכבר שכחתי כמה כיף לתפור. איזה כיף להיזכר.