רחלי גזית Rachel Gazit

**for an english version kindly scroll down** יונית המוכרת גם כפיצ'ולה היא בחורה מוכשרת.  בזכות מארזי השי המפנקים שלה ובעיקר בזכות סדנת המארזים שהעבירה, התחלתי להתעניין במגבות כחומר גלם וכך הגעתי לתחום החיות ממגבות . אבל לא לשם כך התכנסתי כאן היום. ליום ההולדת שלה החלטתי לתפור לה צעיף משתי סיבות עיקריות, בעצם שלוש: 1) היא לא תופרת. 2) היא נוסעת לחו"ל, אז כדי שיהיה לה חם ונעים. 3) ממש רציתי להכין את הצעיף הזה, שאת ההדרכה להכנתו מצאתי בבלוג המקסים הזה . סיבוב שימשי ונעים בנחלת בנימין הוליד קנייה של כמה בדים, כדי שיהיו אופציות לבחירה.  מכל האופציות שקניתי, החלטתי לבחור ב... (הלמות תופים): בד שכבר היה לי בבית ! (-: ההדרכה באתר ממש ברורה, אפילו אם לא קוראים אנגלית, כי יש יופי של תמונות. אבל, הנה כמה תמונות שצילמתי תוך כדי שתפרתי, או למען האמת, תוך כדי שסיכסכתי (נראה לי שהמצאתי מילה, אבל בחיים שלי לא השתמשתי בכל כך הרבה סיכות תפירה בפריט אחד). מתחילים בשתי רצועות בד שמניחים אחת על השנייה, שמאל על שמאל: אורך כל רצועה כ-3.5 מ' (!) אז צריך לגזור, בעצם...

for the english version kindly scroll down. thanks. לא יודעת איך נשמטה לי הרשומה הזו ולא התפרסמה... לפני כמה חודשים גלי חגגה יום הולדת. במקום ספר שמן, הוחלט הפעם, להכין לה כרית טלאים, בה כל משתתפת תכין טלאי אחד שבהמשך יאוחדו וייתפרו לכרית אחת. כדי שלא יהיה בלגן בעיניים הוחלט על צבעוניות אחידה - חום, ורוד ושמנת. צילום: יעל יניב רציתי להכניס בטלאי הקטן שלי (10*10ס"מ) את הדברים העיקריים שגלי מייצגת בעיניי (אמהות, אהבה ונתינה) ואת האיחולים שלי לשנה הקרובה (בעיקר הרחבת המשפחה). לצורך כך העתקתי מהבלוג שלה תמונה מקסימה של שני ילדיה היפים בים: Original image "גזרתי" את הילדים מהרקע בתוכנת "צייר": Figures   were derived   from the background והדפסתי את התמונה בגווני ספיה על בד גולמי.  I changed the   colors   to   sepia   tones "רגע, רגע, רגע..." אני שומעת אתכן צועקות "איך הדפסת את התמונה על הבד?... זה בד מיוחד למכונה?... איך הוא עבר במדפסת?..." ובכן, בנות, טוב ששאלתן (-:  גם אני התלבטתי בסוגיה איך להדפיס על בד ומכיוון שהפתרו...

פעם, ממש-ממש פעם, היינו פותחים את תיבת הדואר ומצפים למצוא שם מכתב מחבר לעט או גלויה שהגיעה מחו"ל הרבה אחרי שמי שכתב אותה כבר חזר מהטיול... היום פותחים את תיבת הדואר ואין מספיק ידיים כדי להחזיק את כל הפליירים שנופלים משם (ישר לפח) ודרישות התשלום השונות (עוד יותר מהר לפח). אבל בשבוע שעבר, בימים שלפני ראש השנה התמלאה תיבת הדואר שלי באגרות שנה טובה מחברות קומונת צומת צבעים. הללו נשלחו בהתאם לרעיון המקסים של קשת , שראשה אינו נח לרגע והיא ממציאה רעיונות והפעלות מדליקות חדשות לבקרים והפעם הגתה את רעיון משלוח האיגרות וכך, כל אחת מאיתנו שלחה שנות טובות לבני המשפחה של המשתתפות האחרות. הנה מקבץ של הכרטיסים שקיבלו בני משפחתי: מכיוון שהיה צורך להכין כמות גדולה של איגרות, עבדתי בשיטת הסרט הנע והצלחתי לסיים את כולן בלילה אחד. את הטקסטים בפנים דווקא שיניתי בהתאם לפרטים שידעתי על מקבל/ת הברכה. צילמתי הדרכה להכנת האיגרת הנ"ל למרות שברור לי שלא תכינו שנות טובות נוספות בזמן הקרוב. מצד שני, בשינוי של הצבעים ו/או המוטיב המרכזי ניתן ליישם את הרעיון גם עם קישוטים אחרים שאינם קשורים לרא...

For the English version, please scroll down לבר המצווה של האחיין שלי, שברתי את הראש איזה כרטיס להכין לו. כל כך שברתי, שבבוקר האירוע עדיין לא היה לי כרטיס. חפרתי באינטרנט אבל כל מה שמצאתי נשא אופי דתי שמתאים לעליה לתורה (שהייתה כבר) ולא למסיבה עצמה שבה בנוסף לכרטיס ברכה רציתי לתת כסף כמתנה. ואז, בעודי יושבת חסרת אונים מול המחשב - נפל האסימון: המחשב!!! הילד, סליחה הנער, אוהב מאד לשחק במחשב. ברגע שעלה הרעיון, הביצוע היה ממש פשוט ולמרות זאת צילמתי את השלבים לטובת מי שרוצה להכין כזה. רמת קושי - מתחילים חומרים: קארדסטוק אפור, טפט מתכתי כסוף, חתיכת בריסטול שחור, סיכה מתפצלת דקורטיבית (לא חובה), בריסטול לבן וטפט שקוף (לא חובה), דבק דו"צ (אני מעדיפה עכבר) ודבק דו"צ ספוגי. מחשב אמיתי (אם אתן קוראות את הפוסט - סימן שיש לכן). For my nephews' Bar Mitzvah after party, I wanted to make a cool and unique card in which I can put the money (gift fee) in addition to my greetings. Since the boy, sorry- the young man- loves to play on the computer I decided to shape the card like a l...