יום שבת, 26 ביוני 2010

החלפה פרטית private swap

For an english version pls scroll down. thanks
לפני כמה חודשים גיליתי, במקרה, את הפליקר של adilee3 והתלהבתי מעבודותיה בכלל ומשרשרת אחת בפרט. עדילי הציעה לי החלפה פרטית - היא תתן לי את השרשרת ואני אצייר לה קופסת תכשיטים רומנטית. לכאורה- קלי קלות, הרי לצייר ורדים אני יכולה בשנתי.
כניראה שלא ישנתי מספיק בחודשים האחרונים כי ציור הקופסה הזו נתקע,
ונמשך ,
ונמרח ,
ונמחק ,
וצוייר מחדש,
וצוייר מחדש,
וצוייר מחדש...
כל-כך הרבה פעמים שאני שוקלת להכריז על הקופסה הזו כעל אתר ארכיאולוגי.
השבוע, בשעה טובה, סיימתי את הקופסה ושלחתי לה:
ניתן להקליק על התמונות להגדלה

היא קיבלה אותה ושמחה בה וזה משמח אותי מאד.

את השרשרת שהיא הכינה עבורי קיבלתי ביום שישי, ארוזה בקופסה מתוקה ושקית תואמת לקופסה וכאילו כל זה לא מספיק- היא הכינה לי גם עגילים תואמים במתנה.
איזה בונוס (שממש לא מגיע לי), אין מאושרת ממני!!!
תראו בכמה וריאציות ניתן לענוד את השרשרת הזו:

מסקנות:
א. נכון שאני יודעת לצייר, אבל כשצריך לצייר לאחרים זה ממש לא בשנתי וכנראה שגם בשעות העירות לא כדאי להיות שחצנית לגבי זה...
ב. אני ממש נלחצת מלצייר בהזמנה (או בהחלפה), אני כל כך מפחדת שהצד השני לא יאהב שאני חוטפת שיתוק יצירתי. אולי עדיף שיהיה לי משהו מוכן ואם זה מוצא חן- אני נותנת בכיף.
ג. לא חשוב כמה פרחים ודוגמאות אני יודעת לצייר וללמד, בסוף כולן אוהבות ורדים!

A few months ago I discovered ADI-LEE's Flickr and was thrilled by her work. One of them - a beautiful necklace- captures my heart in particular. Adil-ee offered me a private swap – she will give me the necklace and I will paint her a jewelry box with (quote) "The roses that I love so much."
It should have been Easy. With One stroke technique I can paint roses in my sleep!!
Apparently I had not slept enough in recent months because painting this box was terrible:
I started,
didn't like it,
got stuck,
couldn't continue,
re-painted
and then re-painted again
and again
- so many times that I consider declaring this box as an archaeological site.
This week, suddenly, I finished the box and sent her.
you can click the image to enlarge:
The necklace she made for me I received this Friday, packed in a sweet box and a matching bag. And as if all this is not enough - she also made me matching earrings. What a bonus.
No one is happier than me!
There are so many variations to wear this chain:
Conclusions:

A. I gets really pressed from a custom made painting. I prefer to have something ready and if one likes it - I'm giving it with pleasure.

B.  I should not brag about my abilities even not between me and my self (as they say: do not count your chickens before they are hatched) .

C. No matter how many flowers and patterns I can paint and teach, at the end- they all want roses!

יום שני, 21 ביוני 2010

ילקותיק- התוצרים hand-back-pack mini album

for the english version pls scroll down. tnks.

אחרי אין ספור תיקונים והתאמות סיימתי את גיזרת המיני אלבום הזה והגעתי מוכנה לסדנה הכייפית שנערכה בסטודיו מסטיקים. למרות שהגעתי מוכנה התוצרים הסופיים השאירו אותי פעורת פה ומצלמה ולכן התמונות הן באדיבות דפי שהעמידה את הילקוטיקים לסדר ודפקה להם בוק שלא היה מבייש את בר רפאלי.
 בסדנה

תוצרים

כשחזרתי הביתה (אי שם אחרי חצות) התיישבתי להכין ילקותיק שכזה למורה של הבן (שהרי עבורה בכלל המצאתי את הגיזרה הזו) כי למחרת נערכה מסיבת הפרידה.
המסיבה התקיימה בבריכה והגעתי לשם (כמו שאני מגיעה לכל מקום) עם ערכת חומרי יצירה מינימלית (כל כך מינימלית שמי שהיה נתקע על אי בודד עם הערכה הזו היה מת ברעב לפני שהיה מת משעמום!).
נתתי לילדים כרטיסיות צבעוניות חתוכות בגודל 10*15 בערך ועטי ג'ל וכל אחד כתב מילות פרידה. מפאת קוצר הזמן (הם בעיקר רצו להיות במים, משום מה) אני קישטתי את הברכות בסרטים צבעוניים, פינצ'וצ'ים שונים וקישוטונים אחרים וממש שניה אחרי שסיימתי - המורה הגיעה ויכולנו להתחיל בטקס.

הילקותיק
נפתח
רואים את הכרטיסיות
המורה מקבלת את המתנה

אחרי שראיתי את התמונות שאני מעלה עכשיו, אני רוצה לומר לכל מי שאמר לי שאני צריכה להחליף מצלמה: שהבעיה לא במצלמה אלא בצלמת. ואחרי שהגעתי להכרה הזו אחכה בסבלנות עד שדנדושה תלד וארשם לסדנת הצילום הבאה (-:

ולאור התגובות והביקוש תתקיים סדנת ילקותיק נוספת ביום חמישי 22/7 בסטודיו מסטיקים.הפרטים כאן וניתן להירשם מעכשיו אצלי או אצל דפי.

After countless revision s and adjustments, I finished this mini album figure and got ready for my first hand-back-pack workshop. Although I knew what the participants should come up with (basically like my mini-album) the finished products left me and my camera open-mouthed, so photos are with courtesy of Dafi who line-up the minis and gave them a modeling book as if they were, at list Bar Refaeli (a super model)
at the workshops

When I got home (somewhere after midnight) I sat down to prepare such hand-back-pack for my son's teacher 'couse her farewell party was held the next day.

The party took place in the pool and I got there (like I get everywhere) with a minimum set of creative materials (so minimum that if one was to stuck on a desert island with this kit he would starve to death before he will die out of boredom!).

I gave the children colored tags cut to size 10 * 15cm or so and gel pens and each wrote their regards. Due to lack of time (they mainly wanted to be in the water, for some reason), I decorated the cards myself with colorful ribbons and 3D's embellishments. One second after I finished - the teacher came and we could begin the farewell ceremony.

Due to the demands another workshop for this LO will take place on Thursday 22 / 7 at Mastikim studio. You can register from now on by mailing me.


יום שלישי, 15 ביוני 2010

החלפה לבנה white swap

for an english version kindly scroll down

נושא ההחלפה הזו גירה אותי מאד ומיד נרשמתי להשתתף (מה שבד"כ אני ממש נמנעת מלעשות). ההגבלה הצבעונית מאלצת לשחק עם תתי גוונים ובעיקר עם מרקמים וטקסטורות שאהובים עלי במיוחד. לשמחתי הגרלתי את DNA שגם היא אוהבת מרקמים ושעבודות נייר אינן התחביב העיקרי שלה. אז לקחתי קובייה בגודל 15 15 ס"מ, כל סוג של נייר בגווני לבן שהצלחתי למצוא, קישוטים, סרטים, בדים, תחרות וכד' גם הם בגווני לבן, גנבתי לה תמונות של הבנות מהבלוג ועיבדתי אותן מעט בתוכנה גרפית ויצרתי לה קוביית זכרונות במראה של סרט קולנוע בשחור-לבן (נזהרתי מאד לא לגלוש לוינאג'יות/רומטיות קיטשית ועמוסה כי אני יודעת שזה לא הסגנון שלה).

I was so stimulated by this swap topic, si I signed up to participate (usually I avoid this web-swaps 'cause I'm afraid I will not meet the deadline and what if the recipient will not like it?). The limitation to use only white forced me to play with sub –colors and textures. I really love textures! Luckily I was assigned to make my swap to the grate DNA whom I know like textures and scrap is not her main hobby. So I took a Styrofoam cube, 6*6", any kind of white paper I could find, ribbons, fabrics, laces, and ornaments colored in shades of white, stole her daughters' pictures from her blog and arranged them in a graphical software giving a Black and white film looks to the cube (I was very careful not to slide into a tacky/busy vintage/ romantic feel because I know that's not her favorite style).

מתוך הניק DNA נגזרו הכותרת והקישוטים: הכותרת -  הן ב DNA שלי. כשה"הן" מתייחס כמובן לבנות שלה. האותית בעברית אלו שתי שכבות של מדבקות עירית שצבעתי בטוש שמן לבן (פיינטי). הקישוט: ספירלת חוטים שקשרתי בקשר מקרמה מסתובב, מייצג את מבנה הדי.אנ.איי (בטח לא היה עובר מבחן בפקולטה, אבל מספיק קרוב לדעתי). 
Her nick - DNA gave me the idea for the title and decorations: the title – they are in my DNA. The Hebrew letters are two layers of sticker I have painted white with Painty oil marker. The spiral decoration made from macramé knots that represents the structure of the human d.n.a. (that would probably not pass a test at the Faculty, but it is close enough in my opinion).
  
תמונת הפייה: שרשרת הפנינים ממשיכה את הרעיון של שרשרת הדי.אנ.איי (אבל בכל זאת פנינים הרבה יותר ראויות לפייה מאשר "סתם" קשרי מקרמה) והפרח נרקם ביד מסרט תחרה ופנינים נוספות. דף הרקע הוא בריסטול עבה שהבלטתי ידנית על גבי שבלונת פלסטיק.
The firs daughter Lo: The pearls necklace continues the d.n.a. chain line, hand-made cotton lace flower and some more pearls completes the look. The white cardstock used for background was hand embossed with Plaid (ONM) plastic stencil.

תמונה משותפת של שתי הבנות הודפסה על דף רקע שהוחתם במלואו בחותמת ורדים. מסביב לתמונה מסגרת תחרה בהחתמה עם אמבוסינג לבן. בד אורגנזה בעיטורים לבנים, ורדים קטנטנים שהכנתי לבד, סרט מידה באדיבות איקאה וסרט קטיפה שממשיך בעין את הקו של שרשרת הפנינים:

Background page was stamped with roses and printed with a joint picture of her girls. A lace-frame-stamp (Anna Griffin by Plaid) was hit-embossed around picture. Decorated Organza, paper hand made tiny roses, a piece of measure-tape (courtesy of IKEA) and white velvet ribbon which continues the frame line made by the chain of pearls:  

תמונת הבלרינה נתפרה על בד סאטן עבה ושתי השכבות יחד נתפרו על בד גבינה המשמ כ"דף" רקע. מילים מתאימות באדיבות מילון אבן שושן, דיו מיישן וקישוטונים במראה עתיק משלימים את מראה כוכבת הקולנוע שרציתי להשיג כאן.
  The ballerina Image was sewn to a piece of solid satin and then sewn to canvas fabric uses here as background "paper". Words were torn from the dictionary, distress ink and some antique-looked embellishments complete the look of a movie star I wanted to achieve here.
  
ופאה אחרונה: כמה מילים על חברות, קישוטם ופרחי קרושה שנסרגו על ידי אמא שלי, כי את זה עוד לא למדתי לעשות (-:
דף הרקע עבר התעללות קשה בצורת הדבקה ומשיכה של מסקינגטייפ כדי לקבל תחושה פרוותית יותר. זה לא עובר בתמונה אז תאלצו להאמין.
Last side: a few words about friendship were stamped and added to flowers knitted by my mother, because I have not learn to do so (-:
 

אני כל כך מרוצה מהתוצאה שלא אכפת היה לי להשאיר את הקוביה אצלי, למרות שבתמונות אלו לא הבנות שלי (וכניראה שזה הכי קרוב לבנות , שאי פעם יהיה לי  בבית (-: )

  I'm so pleased with the outcome that I did not mind leave the cube here, with me, even though these girls are not mine. (Apparently it's the closest to have girls in the house, as I will ever get (-:)


יום שני, 14 ביוני 2010

סדנת ילקותיק

לאור ההתעניינות במיני אלבום הזה תתקיים סדנא ביום חמישי הקרוב ה- 17/6.
המיני הזה מתאים כמתנה למורות ולגננות לסוף השנה (כי ניתן להעניק לו צורה של ילקוט) וגם כמתנה לכל נערה או אישה (כי ניתן לשוות לו מראה של תיק אלגנטי). יתרון נוסף הוא שהאלבום מוסתר ומוגן בתוך אריזה שהיא קישוט בפני עצמה.
אז כאמור:
יום חמישי 17/6
סטודיו מסטיקים, רח' שיכון אשר 39, רעננה
זמן: 3 שעות החל מ-20:00 ועד 23:00
מחיר 170 ₪ כולל גזרת התיק (שהיא כולה יצירה מקורית שלי) וקיט חומרים.
להרשמה: במייל או בטלפון: 052-8353371
וכמובן, כמובן שאני אאפה משהו מתוק, טעים וכיפי וכמובן, כמובן שתהיה שתייה חמה וקרה כי על יד יצירה טובה וחברה טובה צריך גם כיבוד טוב, לא?!

יום שישי, 4 ביוני 2010

הפעם אני לא אגיע לרגע האחרון...Everything will be different this year


For the English text - please scroll down. TNKS 

את המנטרה הזו אני משננת לעצמי מאז שנה שעברה, כשכמובן הגעתי ליום האחרון ללימודים בלי מתנות למורות ועבדתי כל הלילה כמו משוגעת כדי לטפל בקופסאות פרינגלס ולמלא אותן בחטיפי אנרגיה מתוצרת בית.
ולא קופסה אחת הכנתי וגם לא שתיים. לא פחות מ-5 קופסאות וכ-100 (!) חטיפי אנרגיה נרקחו להן במטבחי בלילה ההוא.

"Everything will be different this year"
I repeat this mantra consistently since last summer, when, of course I got to the last day of school without farewell gifts for my sons' teachers, and had to work like crazy through the night to altered Pringles' containers and fill them with homemade energy bars.
And not one container I made, not even two. No less than 5 containers and 100 (!) energy bars were concocted in my kitchen that night.


כמובן, שלהגיע לרגע האחרון זה סיפור חיי, הרי גם ברכב, בדרך לחופה (של עצמי) עוד תפרתי קישוטון של הרגע האחרון (הכי תרתי משמע שיש!) לשמלתי הענוגה (למרות שהחתן המיועד ניסה להשביע אותי, במעמד הצעת הנישואין, שלא אעשה את זה).
אופי זה אופי, ובכל זאת, השנה החלטתי שאני מתארגנת על המתנות מספיק זמן מראש.
וכנגד כל הסיכויים, כל העיסוקים ובעיקר כנגד האופי שלי - הצלחתי לעמוד במשימה.
טוב, האמת שעוד לא סיימתי ולכן אולי לא כדאי לרתום את הסוסים לפני העגלה, אבל היי - לפחות התחלתי בזמן (-:
ומה רקחתי הפעם?
המחנכת של הקטן נפרדת מהם (ומאיתנו) אחרי שנתיים וזו הזדמנות מצויינת להכין מיני אלבום בצורת ילקוט שאני זוממת עליו כבר המון זמן.
ההדרכות שיש ברשת מתייחסות רק למארז פצפון בצורת ילקוט(ון) ולתוכו ניתן להכניס מיני אלבום(ון) בן כמה עמודים ואילו אני רוצה ילקוט ממש, המהווה יחידה אחת עם האלבום ושלא יהיה קטנטן כי אני רוצה להכניס עמוד עבור כל ילד מהכיתה (תמונה קטנה וכמה מילים מכל ילד) כלומר כ-32 עמודים.
אז היום בבוקר שינסתי מתניים, ישבתי מדדתי, שרטטתי, גזרתי, חתכתי, שיניתי, הדבקתי, שוב חתכתי, פרקתי את ההדבקה והרכבתי מחדש והגעתי לתוצאה הזו:
Reaching breathless to the last moment is the story of my life. Even on the way to my wedding I sew and added a last-minute decoration (literally last-minute!) to my enchanted dress (although the groom-to-be tried to swear me, right after the proposal, not to do so).
Being my nature as it may, yet, this year I decided to be ready with the presents in advance.
Against all odds, against all occupations and especially against my nature - I did it.
Well, actually I have not finished yet, so maybe I should not count the chickens before they are hatched, but hey - at least I started on time (-:
So, What did I concocted this time?
my little son' teacher is leaving after two years with this class, so this is an excellent opportunity to prepare a backpack shaped mini album I was planning to do for ages.
The backpack tutorials' the net have to offer are for tiny bag only, into which you can insert a mini-mini album with just few pages. I wanted a real bag, which is one unit with my mini album because I want to put approximately 32 pages (a page with a few words and small image for each student).
This morning I sat, I tried, I drew, I cut, I cut again, I changed, I glued, I peeled I reattached and came up with this prototype:
זו עדיין לא הגרסה הסופית. אני מתכוונת לעשות עוד כמה שינויים בגזרה וגם עדיין לא הכנתי את כל עמודי האלבום (הם יהיו בנויים, לפחות בחלקם, על תגיות בגדים שאני אוספת בחדווה ולפי הכמות שיש בידי כניראה שאני לא קונה מספיק בגדים).

It is still not the final version. I'm going to do a few more changes to the pattern and have not made the album pages yet (they will be built, at least partial, on the clothing tags and I happily collect (and judged by the amount of tags I have- apparently I do not buy enough clothes).


מה שהכי הדליק אותי בגזרה שהכנתי שבשינוי קל בלבד ניתן להפוך אותו למיני אלבום תיק יד של גברת במקום ילקוט וכך נולד שמו בישראל - ילקותיק בן מרת רחלי גזית תחי'

מחר, בע"ה אבצע אותו מחדש עם השינויים והתיקונים אז-
המשך יבוא
(-:

The thing that turned me on in the pattern I made is that only slight change is needed to make this wonderful backpack into an amazing lady's-handbag shaped mini album.
And this new baby will be known by its name: Hand-back-bag by Long live Mrss Rachel Gazit

Tomorrow, God's willing, I will do it again with the changes and additiosn so –

To be continued…