סדנת עיצוב האלבומים שהעברתי בחודש נובמבר הייתה מלאה במשתתפות. כמו בכל מפגש נשי מסוג זה- הייתה פטפטת, היו צחוקים וסיפורים ונוצרו דפים לרב. דפים שעיצובם נוצק בהשראת התוכן הסיפורי שמאחורי התמונות.
כפולת עמודים אחת שהסיפור שלה בהחלט העיר את השיחה הייתה זו שתמונותיה צולמו ע"י סבתא גאה שלקחה את נכדותיה ליום כיף במוזיאון ניסכו למוסיקה מכנית, בעין הוד. זהו מוזיאון שהוקם ע"י ניסן כהן שאסף, במשך 45 שנה תיבות נגינה מיוחדות וצעצועים מנגנים, מרחבי העולם. קיבץ ושיפץ אותן (גילן של חלק מהתיבות מעל 100 !!!) והקים את המוזיאון הנדיר הזה.
בעקבות השרפה בכרמל בחודש שעבר, כפולת העמודים הזו קיבלה משמעויות חדשות, עמוקות וטרגיות כל כך, כי המוזיאון כולו נשרף ונהרס עד היסוד.
ועד שניסן יאסוף כספים ויקים את המוזיאון מחדש, נשארנו, כולנו, עם התמונות והסיפורים של אותם אנשים שהיו שם, התרגשו ותיעדו. הנה שתי דוגמאות שחיפוש מהיר ברשת העלה: רדיו יאסו ו מועצה אזורית משגב.
והנה אחד העמודים הללו, כשהוא עדיין בתהליך העבודה:
ממליצה לכן בחום לצפות בתמונות ובסרטונים באתרים שהפניתי אליהם.
והנה תמונות של חלק מהעמודים הנוספים שנבראו באותה סדנה:
את הזיכרונות שלנו, אנו שומרים בפינה מיוחדת בלב, אבל, אלבומים ובעיקר אלבומים מעוצבים, מאפשרים לנו לשתף אחרים בסיפור גם מבחינה וויזואלית, בשילוב האינפוט האישי והרגשי שלנו. ואחרי ככלות הכל - האלבום הוא זה שנשאר, משאיר ומנציח.
פתאום יש לי חשק לרוץ לעצב איזה דף... (-:
רחלי
ומי שרוצה להצטרף לסדנה הקרובה שתתקיים החל מיום שישי הקרוב (ובמשך 3 ימי שישי סה"כ), מוזמנת ליצור קשר איתי או עם דפי מסטודיו מסטיקים.
כפולת עמודים אחת שהסיפור שלה בהחלט העיר את השיחה הייתה זו שתמונותיה צולמו ע"י סבתא גאה שלקחה את נכדותיה ליום כיף במוזיאון ניסכו למוסיקה מכנית, בעין הוד. זהו מוזיאון שהוקם ע"י ניסן כהן שאסף, במשך 45 שנה תיבות נגינה מיוחדות וצעצועים מנגנים, מרחבי העולם. קיבץ ושיפץ אותן (גילן של חלק מהתיבות מעל 100 !!!) והקים את המוזיאון הנדיר הזה.
בעקבות השרפה בכרמל בחודש שעבר, כפולת העמודים הזו קיבלה משמעויות חדשות, עמוקות וטרגיות כל כך, כי המוזיאון כולו נשרף ונהרס עד היסוד.
ועד שניסן יאסוף כספים ויקים את המוזיאון מחדש, נשארנו, כולנו, עם התמונות והסיפורים של אותם אנשים שהיו שם, התרגשו ותיעדו. הנה שתי דוגמאות שחיפוש מהיר ברשת העלה: רדיו יאסו ו מועצה אזורית משגב.
והנה אחד העמודים הללו, כשהוא עדיין בתהליך העבודה:
ממליצה לכן בחום לצפות בתמונות ובסרטונים באתרים שהפניתי אליהם.
והנה תמונות של חלק מהעמודים הנוספים שנבראו באותה סדנה:
את הזיכרונות שלנו, אנו שומרים בפינה מיוחדת בלב, אבל, אלבומים ובעיקר אלבומים מעוצבים, מאפשרים לנו לשתף אחרים בסיפור גם מבחינה וויזואלית, בשילוב האינפוט האישי והרגשי שלנו. ואחרי ככלות הכל - האלבום הוא זה שנשאר, משאיר ומנציח.
פתאום יש לי חשק לרוץ לעצב איזה דף... (-:
רחלי
ומי שרוצה להצטרף לסדנה הקרובה שתתקיים החל מיום שישי הקרוב (ובמשך 3 ימי שישי סה"כ), מוזמנת ליצור קשר איתי או עם דפי מסטודיו מסטיקים.
רחלי כמה מקסים וכל כך נכון הצורך לתעד.
השבמחקמצד שני בעידן שהכל דיגיטאלי
לא לשכוח ולא להתעצל, צריך לגבות הכל
ואפילו פעמיים !
תודה על הקישורים הנהדרים !
כמה זה חשוב לתעד את החיים...המשך הצלחה בסדנאות ותודה על השיתוף :)
השבמחקLoolaB
רחלי את לחלוטין המחנכת לאומנות הגדולה ביותר כאן!:]
השבמחקהיינו במוזיאון הנדיר והמיוחד הזה לפני כמה שנים, אבל לא ברור איך, לא צילמתי ולא ביצעתי שום תיעוד. איזה אובדן.... כל כך מצטערת על כך וכואבת את ההעלמות של המקום הקסום הזה על כל פריטיו. תודה שתיעדת וייחדת את הפוסט הזה, גם עבור אחרים...
השבמחקאין כמו אלבום מוחשי שמישהו נגע וחשב והדביק ושם את היצירתיות שלו בתוכו. אני בדיוק התלבטתי לגבי יונתן אם לעשות אלבום כזה מהיר מחברות הפיתוח או לשבת ולעצב אלבום שיקח לי בערך שלושה חודשים....החלטתי שלבן שלי מגיעה העבודה הקשה אך הייחודית!!!!
השבמחקכל מילה - בסלע ! עשית לי ממש חשק ללכת ולעצב כמה דפים עכשיו.... אין ספק שלמי שמחזיק בבית איזה סקראפרית, מייצר מצב בו הזכרונות מתועדים ונשמרים... :-)
השבמחקהדפים מקסימים, אחלה מורה :-)
מסכימה עם כל מילה :) בהחלט עושה חשק!!!
השבמחקחבל שפינת העבודה שלי עדיין בקרטונים :(
אני אנסה לשמור את החשק הזה עוד כמה ימים :):) חחח...
יופי של כותרת "למה חשוב לעצב אלבומים" אהבתי, מסכימה עם כל מילה.
השבמחקמאוד מרגש, ומראה בדיוק מדוע התיעוד חשוב.
השבמחקבחלקים של הכרמל היום היער הירוק ניבט מהתמונות, בלעדיהן קשה היה לדמיין את כל הירוק הזה ולנסות להחזירו.
ובנימה אופטימית, טו בשבט הקרוב יהיה המושקע ביותר שאי פעם היה :)
נו?!?! מה עם קצת דפים שלך?!
השבמחקתוצרים מקסימים, אבל לא היה לי ספק, אני מכירה את המדריכה...
ממש מרגש.
השבמחקאני חושבת שנתת לי מימד חדש לכל הקטע של עיצובי דפים.
מרגש. ומצמרר אותי שהיא השתמשה בדפי תווים קרועים ןמיושנים בקצוות , זה נראה כאילו מישהו הציל את זה מהשריפה....מרגש מאד.
השבמחקושאר הדפים מאד יפים. מאד.
ליאור
וואו, איזה רשומה מרגשת, מקסים.
השבמחקבנות- התגובות שלכן מרגשות ומראות עוד יותר מה כוחה של המילה הכתובה ועד כמה חזק כוחה של התמונה.
השבמחקזהר- אני שמחה שהחלטת להכין ליונתן אלבום. לא חשוב כמה זמן זה ייקח- חשוב שזה ייווצר.
רחלי, כל מילה בסלע!
השבמחקומה שלי עובר בתקופה האחרונה בראש, אגב הסקראפריות, זה שאני לא כותבת מספיק בדפים המעוצבים. בעוד X שנים, הילדים שלי (והנכדים שלי?) בודאי ישמחו לראות את התמונות המתעדות, אבל עוד יותר יתענגו על הסיפורים הקטנים שמאחורי התמונות.
אני כל פעם אומרת לעצמי את זה מחדש, ועדיין כמעט ולא כותבת כלום בג'ורנלינג.
תודה על פוסט מרגש ביותר!