דילוג לתוכן הראשי

משלוח שנות (טובות)

פעם, ממש-ממש פעם, היינו פותחים את תיבת הדואר ומצפים למצוא שם מכתב מחבר לעט או גלויה שהגיעה מחו"ל הרבה אחרי שמי שכתב אותה כבר חזר מהטיול...

היום פותחים את תיבת הדואר ואין מספיק ידיים כדי להחזיק את כל הפליירים שנופלים משם (ישר לפח) ודרישות התשלום השונות (עוד יותר מהר לפח).

אבל בשבוע שעבר, בימים שלפני ראש השנה התמלאה תיבת הדואר שלי באגרות שנה טובה מחברות קומונת צומת צבעים. הללו נשלחו בהתאם לרעיון המקסים של קשת, שראשה אינו נח לרגע והיא ממציאה רעיונות והפעלות מדליקות חדשות לבקרים והפעם הגתה את רעיון משלוח האיגרות וכך, כל אחת מאיתנו שלחה שנות טובות לבני המשפחה של המשתתפות האחרות.
הנה מקבץ של הכרטיסים שקיבלו בני משפחתי:




מכיוון שהיה צורך להכין כמות גדולה של איגרות, עבדתי בשיטת הסרט הנע והצלחתי לסיים את כולן בלילה אחד. את הטקסטים בפנים דווקא שיניתי בהתאם לפרטים שידעתי על מקבל/ת הברכה.



צילמתי הדרכה להכנת האיגרת הנ"ל למרות שברור לי שלא תכינו שנות טובות נוספות בזמן הקרוב. מצד שני, בשינוי של הצבעים ו/או המוטיב המרכזי ניתן ליישם את הרעיון גם עם קישוטים אחרים שאינם קשורים לראש השנה, למשל: נרות שבת למתארחים בליל שבת, ארבעת המינים לכבוד סוכות, סביבון לחנוכה, פרחים לכל מטרה וכן הלאה.

צריך:


בריסטול לכרטיס (אני בחרתי כחול) 21*10.5 ס"מ

בריסטול לחזית הכרטיס (בכרטיס שלי –זהב) 9.5*9.5 ס"מ (אפשר גם 9*9 ס"מ)

מנקב צורות קטנטן (תפוח, סמיילי וכד')

דבק סטיק או דו-צדדי

חימר מוקצף I Can Be אדום, ירוק וחום

דבק גליטר או צבע טוליפ (בכרטיס הזה-ורוד פוקסיה)

צבע חלון צהוב או כתום

עט ג'ל לבן

מדבקות כיתובי קטיפה תוצרת הארץ או טוש פרמננטי שחור (נחשו במה אני השתמשתי...)



עושים:

1. מנקבים שורת ניקובים בתחתית הבריסטול המוזהב.


2. מקפלים את הבריסטול הכחול לחצי, מהדקים.

3. בעזרת דבק סטיק או סרט הדבקה, מדביקים את הבריסטול המוזהב על חזית הכרטיס הכחול.



4. מהחימר המוקצף האדום יוצרים כדור קטן (בערך 2 ס"מ קוטר).

5. בעזרת הזרת יוצרים שקעים קטנים בראש ובתחתית הכדור.




6. משטחים את הכדור מעט ומצמידים אותו במרכז הכרטיס.

7. מחימר חום יוצרים נחש קטנטן שישמש כעוקץ ומצמידים אותו לשקע שבראש התפוח.

8. מחימר ירוק יוצרים עלה קטנטן או שניים ומצמידים אותם לגבעול החום.




9. מעטרים מסביב בקוקוים בעט ג'ל לבן.

10. מזלפים מעט צבע חלון כתום או צהוב על התפוח ומתחתיו למראה של נזילת דבש.

11. מנקדים דבק גליטר בין הניקובים. מניחים לייבוש.



12. ניתן להוסיף כיתוב שנה טובה או את שם המקבל מעל התפוח.





גמר חתימה טובה, שנה מתוקה כדבש ושיתגשמו כל משאלות לבכם לטובה (-:

רחלי

תגובות

  1. אין כמו להכין שנות טובות, בעצם לקבל זה יותר כייף :-)) שנה טובה מותק, האיגרת שלך נפלאה, אני שומרת לשנה הבאה!

    השבמחק
  2. מקסים.
    ולמרות הצורך בקו ייצור , התוצר הסופי למשפחה ובכלל ... איזה יופי של רעיון !!!
    שנה טובה

    השבמחק
  3. גם מקסים וגם עשית לי היכרות עם חומר חדש...
    רעיון נהדר לשלב תלת מימד עם כרטיס!
    שנה נהדרת ומתוקה!

    השבמחק
  4. הפיסול שלך בחימר המוקצף- אדיר!
    עידו מאוד אהב את הכרטיס עם התפוח :-)
    תודה!

    השבמחק
  5. מקסים,ממש אהבתי לא הייתי מתנגדת לקבל כרטיס כזה
    שנה טובה יקירתי.

    השבמחק
  6. רחלי, איזו הדרכה מקסימה ונראה שמאוד כיך לעבוד עם החימר המוקצף. יצא מתוק ביותר. 

    השבמחק
  7. איזה יופי של רעיון, לשלוח כרטיסי ברכה לבני משפחה של החברה
    הכרטיסים של השולחות יפהפיים
    וההדרכה של הכרטיס נהדרת

    השבמחק
  8. נחמד מאוד,תודה על השיתוף.

    השבמחק
  9. יא, כמה יפה, לא הייתי מעלה בדעתי להשתמש בחימר הזה, זה יוצא פשוט מקסים.
    תודה על ההדרכה

    השבמחק
  10. איזה כרטיס מקסים הכנת, אולי איישם את הרעיון בחגים אחרים. יש רק בעיה קטנה, אין לי מושג מה זה המוקצף הזה... טוב, עד החג הבא יש לי מספיק זמן כדי ללמוד.
    והתמונה הראשונה נהדרת, בעיקר כי יש שם כרטיס אחד מוכר....

    חג שמח לך ולמשפחה המקסימה שלך!
    ליאור

    השבמחק
  11. משגע ותודה על ההדרכה, את המוקצף מדביקים עם משהו או שהוא נתפס ככה לנייר?

    השבמחק
  12. איזה יופי
    ואני חשבתי שהפולילינה היא רק לילדים
    התפוח נראה כאילו הוא מצופ בחרוזים
    רעיון מקסים
    תודה רבה על ההדרכה

    השבמחק

הוסף רשומת תגובה

Love to get comments.
TFL

הפוסטים האהובים בכל הזמנים

זה רעיון!

וואו. בעצם זה כל מה מתחשק לי לכתוב. וואו- כמה זמן לא כתבתי. וואו- כמה דברים עשיתי בזמן הזה. וואו- כמה פוסטים כתבתי, אבל רק בראש (לפחות צילמתי תמונות). וואו-מאיפה מתחילים? בדרך כלל, מתחילים מההתחלה. הפעם אני מתחילה דווקא מהסוף ואברך- שהחייני וקיימני והגיעני לזמן הזה! לזמן הקסום הזה. השבוע השקתי מגזין יצירה חדש. שמו בישראל - זה רעיון! "השקתי" אומר - חלמתי על הרעיון, העזתי לנסות ליישם (האמת, זה החלק הכי קשה), הכנתי פרזנטציות, מצאתי ספונסרים, בחרתי נושאים, תיכננתי יצירות, כתבתי, ערכתי, תפרתי אביזרי סטיילינג, הפקתי ימי צילום (רק על זה אפשר לכתוב פוסט שלם), שוב כתבתי, הוספתי, מחקתי, ניסתי לצמצם את מבחר התמונות מכמה מאות לכמה עשרות, שיניתי את הבחירה, התחרטתי, תיקנתי, ישבתי עם העורכת הגרפית, הגהות, השלמות, תיקונים של הרגע האחרון, עוד הגהות, פרסומות, שליחה לבית הדפוס, ציפייה היסטרית לראות את המוצר המוגמר, התכוננות להשקה - חשיבה, תכנון, ביצוע ו... זהו! ביום שני, בשעה 10:00 בבוקר עמדתי כולי ערוכה, מגונדרת ונרגשת להציג את המגזין בפני בעלי חנויות יצירה. למה דוו...

Hush puppies

לפני כמה ימים נתקלתי בכתבה הזו: איזה כלב הכי מתאים לפוזה שלך?  בכתבה נשאלה השאלה: "מדוע אנשים בוחרים להכניס כלב מסויים לביתם, ומה הבחירה הזאת אומרת עליהם?" ובכן, מי שעוקב אחרי סדרת הפוסטים שלי "אבא תקנה לי גור קטן" פרק 1  ו- 2 , יודע שהבחירה שלי היא בכלב שלא דורש טיפול, אינו משיר שיערות והוא חמוד ונעים לליטוף. מה זה אומר עלי? אני יכולה לנסות לענות על זה, אבל, האמת? מה 'כפת לי?! מי שרוצה מוזמנת להיות פסיכולוגית ולהביע את דעתה בתגובות. בכל אופן, בתור אחת שלא רוצה לטפל בכלב, אני משקיעה די הרבה זמן במציאת פתרונות יצירתיים ל"איך אני מכניסה כלב הביתה בלי שאני ארגיש" (ואם לא מספיקה חוות הדעת הפסיכולוגית שלכן ממקודם, הרי שהמשפט הזה לבדו מספק סיבה טובה לשלוח אותי להסתכלות פסיכיאטרית, לא?). וכך לא מזמן בעודי מחפשת איך לארוז מגבת שרציתי לצרף למתנה (מארז ציוד לתינוק), נחשפתי ברשת למיליוני אתרים שמדגימים קיפולי מגבות מדליקים. מקורו של הרעיון, כניראה, בצורה בה החדרניות מקפלות את המגבות בתאי האורחים בשייט תענוגות  (איך אומרים "שייט תענוגות ברבים? אולי...

מילון מונחים לסקראפ ותודה לירון שהביאני עד הלום (-:

בסדנאות עיצוב האלבומים שאני מעבירה, אני מחלקת לתלמידות מילון מונחים מודפס, הכולל את המילים "המקצועיות" שקשורות לעיצוב אלבומים, כרטיסי ברכה ויצירות בנייר או בקיצור כל מה שנכנס תחת הכותרת - סקראפ scrap * (עיין ערך). המידע הכלול במילון זה לא הומצא על ידי (כמובן) אבל ליקטתי אותו בעצמי ובמו סבלנותי, במשך תקופה ארוכה (יותר מידי זמן פנוי אתן אומרות?...) בחלקו מרחבי הרשת, בחלקו הגדול מהתנסות אישית ובחלקו מהוראות היצרנים השונים. אחת לכמה ימים אני רואה בפורומים השונים בנות חדשות שנכנסות עם "אני רק שאלה..." ומבקשות הסבר על מוצר כזה או אחר, או מבקשות לדעת מה משמעותו של ביטוי מקצועי מסויים, או אפילו מה ההבדל בין מוצרים דומים של יצרנים שונים... שאלות פשוטות והגיוניות שחוזרות על עצמן שוב ושוב (וזה משמח כי זה אומר שעוד בנות רבות מצטרפות למעגל המשוגעות לדבר, ותמיד עדיף להיות משוגעות ביחד...) אז לטובת כל השואלות והשאלות החדשות אני מפסטסת (כן, המצאתי מילה שמשמעותה: מעלה פוסט) את מילון המונחים שהכנתי. מכיוון שהוא ארוך מדי לפוסט אחד אחלק אותו לכמה חלקים: א'-ד', ה'-מ', נ...

יום הולדת למימי one stroke pendant

האישה והחיוך חגגו יום הולדת. מכירות את השיר של חיים חפר: יש יום הולדת לחדוה הקטנה מה נקנה לה, מה נקנה לה מתנה? לבחורה מודרנית כך אומרים לא מספיקה רק הפיגורה כי בחורה מודרנית כך אומרים צריכה תרבות וגם קולטורה. משהו חשמלי, משהו אוטומטי, איזה ניילון בריא, איזה פלסטיק סימפטי, איזה משהו טוב וחזק , שתהיה מבסוטה עד הגג . באמת רציתי שמימי תהיה מבסוטה עד הגג מהמתנה שלי, רק שלא היה לי מושג מה להכין לה. שיחת התייעצות עם מוקד "דפי לעזרה תמיד" הזכירה לי שמימי אוהבת מטריושקות.  אחד הדברים שאני הכי אוהבת לקרוא עליהם בבלוגים השונים הוא תהליך החשיבה וההשראה של היוצרות בדרך לתוצאה הסופית. את תהליך החשיבה שלי מאד קשה לדברר כי הוא דומה למשוואה מתמטית כשבמקום מספרים, עומדות  משני צידי המשוואה- אסוציאציות וכל אסוציאציה מובילה למשוואת אסוציאציות חדשה. זה נראה בערך כך: מימי= מטריושקות. מטריושקה=בובה. איזו בובה להכין לה? מאיזה חומר? = אני בכלל לא רוצה להכין לה בובה! מה כן? = צריך לחשוב על מוצר פרקטי שישלב מטריושקה. איזו השראה מטריושקה מעלה בי? = פרחים... צבע שחור... חיוך (וח...

צילי וגילי

יש לי בת דודה לא-זהה. מה זה בנות דודות לא-זהות? זה כמו תאומות לא-זהות אלא שהקשר המשפחתי הוא דרך האמהות ולא ישירות מהרחם (-: שתינו נולדנו באותה שנה בהפרש של חודש, שתינו קרויות על שם אותה הסבתא, שתינו אוהבות חברה ושתינו מאד out going. לשתינו צבע שיער טבעי (היא בלונדינית ואני שחרחורת) שלפעמים מתווספים עליו גוונים לא טבעיים (אצלי אדומים ואצלה לפי מצב הרוח) ולשתינו ילדים בגילאים קרובים. אפילו הבעלים שלנו חוגגים יום הולדת באותו התאריך!!! מכיוון שבחודש שעבר היה יום ההולדת העגול שלי, החודש הגיע תורה. בעזרתו המהירה מאד של בעלה (10 דקות אחרי שטילפנתי לבקש תמונות כבר נחתו אצלי 3 מיילים מלאי תמונות!) הכנתי לה מיני אלבום מתנה. זה לקח לי 10 שעות רצופות ושימוש נרחב בדפים שנקנו  למטרות ליטוף בלבד!!! (דף מהמם של K&Co וסט דפים וינטאג'יים שקניתי במסטיקים לפני חודש) ואם היא אי פעם תדע מה זה אומר "להשתמש בדפים שיועדו למטרות ליטוף בלבד" - היא תבין עד כמה אני באמת אוהבת אותה (תגידו אתן, היש בעולם הסקראפ קורבנות גדולים מאלה?!) וכך ניראה האלבום המוגמר (על כל התמונות ניתן להק...