יום שבת, 22 באוגוסט 2009

חתונת הזהב

לא לא שלי, אני עוד קצת רחוקה מהזהב (עוד שתיים-שלוש מתכות ואני שם). לפני שבועיים הורי חגגו 50 שנות נישואין.

התכנסו כל השבט גדולים וקטנים וההורים הכינו לנו את המאכלים שהכי אהבנו מאז שהיינו קטנים (ולא, גרבר לא היה חלק מהתפריט) , בתמורה אני התבקשתי להכין להם עוגה.

לא רציתי להכין עוגה מעוצבת עם בצק סוכר כי אז חייבים עוגה בחושה ולמרות שיש עוגות בחושות טובות למדי, רציתי עוגה "מוסית" ועדינה או בשמה הנפוץ - עוגת גבינה.

אמ-מה? איך אקשט עוגת גבינה לכבוד 50 שנות נישואין? ומה מקובל לעשות בחגיגות מיוחדות? ובכן- זיקוקים תמיד היו הדרך החביבה עלי להביע שמחה ולכן בעזרת קצת בצק סוכר לבן, חותכני מתכת קטנטנים, חוטי מתכת צבעוניים ומעט מאד צבע מאכל זהב הכנתי אשליה של זיקוקי לבבות וכוכבים, המתפרצים ממרכז העוגה.

והעוגה עם הדוגמנים (הפנים מטושטשות בכוונה, הצלם דווקא עשה עבודה טובה {אני מתחנפת כי אולי הוא קורא את הבלוג (-; })

מצאתי באינטרנט המון ציטוטים שמתייחסים למוסד הנישואין, אבל רובם עושים מהאשה ציידת חתונות חסרת רחמים ואת הגבר ניצוד אומלל, שרק מפסיד את החופש שלו ואת כל הנאות החיים. אבל לציטוט של סרן קירקגור (סרן, במקרה הזה, זה שם דני ולא דרגה צה"לית), התחברתי מיד: "הנישואים ישארו החשוב שבמסעי התגליות שאדם יכול לקחת על עצמו."

ואולי כדאי להוסיף: החשוב והארוך שבמסעי התגליות...

רחלי

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

Love to get comments.
TFL