דילוג לתוכן הראשי

עמית: רע, חבר, ידיד (מילון אבן-שושן)

היום לפני 15 שנים נרצח יצחק רבין.

באותו הזמן הייתי בערך באמצע ההריון וכשאיתן הבר יצא עם ההודעה קורעת הלב והמצמררת לתקשורת, תפסתי את הבטן באינסטינקט הגנתי.

בחיים לא אשכח את המילים האלה: "ממשלת ישראל מודיעה בתדהמה, בצער רב ויגון עמוק על מותו של ראש ממשלת ישראל ..."

כמו אנשים רבים בכיתי

מול המסך,

ובכיכר עם הנרות,

ועל דפי העיתונים,

וצפיתי במסע הלוויה משל יש סיכוי שהוא תיכף יחזור לחיים.

כאבתי מול ההספדים שהזכורים ביותר מבינהם הם של נועה, נכדתו של רבין ושל קלינטון, נשיא ארה"ב דאז. הספד שהשפיע עלי עמוקות ואחזור אליו בסוף הפוסט.

ואז התגלה הרוצח והתקיים המשפט. הוא מעולם לא התחרט וטען שמעשיו נעשו בכדי להציל אותנו, את העם.

ואני שואלת: מי שֹמך?

מי שֹמך לפעול בשם העם?

פועלו של רבין, וזה לא משנה אם מסכימים איתו או לא, נעשה בצורה לגיטימית בזכות הקולות שקיבל מהעם. כן אותו העם.

ואתה,

מי שֹמך?

מי נתן לך את קולו?

אני לא מתיימרת לעמוד בשורה אחת עם רש"י וקסוטו, גם לא בשורה מאחוריהם, אבל לפני יותר משלושת אלפים שלוש מאות ועשרים שנים, ניתנה התורה לעם ישראל.

אלוקים, אותו אל שבשמו אתה קורא בתפילותיך, ושבשם יראתו אתה חובש כיפה על ראשך, דרש מבני ישראל לקיים באדיקות 10 חוקים אנושיים בסיסיים.

הדיבר השישי, שהוא גם אחת משבע מצוות בני נח (המחייבת אותך, כמו כל אדם, מתוקף חזרתה של התורה עליה), הוא - לא תרצח.
בלי פרשנות,

בלי סייגים,

בלי רצח פוליטי מותר ורצח בגלל מקום חנייה אסור!
(והעובדה שדין רודף מתיר רצח, אינה חלה על אישי ציבור הפועלים למען הכלל, גם אם הם טועים. כפי שמעידים רבנים רבים, בינהם רבני ישיבת הר ברכה, שבשומרון ואפילו רב העיר העתיקה, אביגדור נבנצאל שאמר שאין דין רודף חל בימינו למעשה).

באתר של צעירי חב"ד מצאתי מאמר המתייחס למעמד הר סיני ולאחדות העם. הרשה לי לצטט את 2 הפיסקאות המסיימות אותו:

"...כך יש לתפוס את המושג יהודי. זו מהות פנימית שמתארת את האדם עצמו. מי שנולד יהודי (או התגייר כהלכה) יהיה מחובר בטבורו לנצח לברית שכרת הקב"ה עם העם היהודי במעמד הר-סיני. הוא לעולם יישאר יהודי, משום שבעצם מהותו הוא חלק מ'ממלכת כוהנים וגוי קדוש'. דווקא משום כך התורה קוראת לו לשוב אליה, שכן הוא תמיד קשור אליה.
זה הבסיס שמאחד את כל בני העם היהודי. אנחנו יכולים לריב ולהתווכח, להיאבק ולהילחם - ועדיין נישאר יהודים, אחים. גם אם איננו יכולים להגיע להסכמה ולהבנה, ואפילו כל אחד ואחד חושב על זולתו את הדברים הקשים ביותר, בכל-זאת יהודים אנחנו.
זה הדבר הגדול שהתחולל במעמד הר-סיני – הברית הבלתי-ניתנת לערעור בין עם-ישראל לבין הקב"ה ובין כל בני העם היהודי לדורותיהם. הברית הזאת היא יסוד אחדותנו, והיא חוזרת ומתעוררת בעומדנו סמוך לראש-חודש סיוון, היום שבו חנה עם-ישראל לרגלי הר-סיני 'כאיש אחד בלב אחד'. חשוב לטפח את האחדות הזאת, לזכור אותה גם בעת פולמוס ועימות ולהבין שהיא סוד כוחנו..."

אז לא הסכמת עם דרכו של רבין.

אז מה?

מי שֹמך?


ובאתר כיפה מוסברת חבישת הכיפה ממספר סיבות, שהעיקרית בינהן היא: "...כך האדם מבטא ש"שכינה למעלה מראשי". בימים בהם המיצוי האישי תופס מקום רב כל כך, בימים בהם הדגשת ה"אני" חורגת מעבר לכל פרופורציה, אנו צריכים לזכור "מה למעלה ממך"..."

אתה שכחת מי למעלה ממך. מי חורץ גורלות ומי גוזר לחיים או למוות.

אתה שמת את עצמך.

אתה החלטת שמה שלא מתאים לך ומי שלא מתאים לך יושמד. ומיד.

והעובדה שהיה או לא היה דין רודף לא פוטרת אותך מהממד האישי. עובדה שאלפי אנשים ידעו/שמעו/חשבו שהוצא דין רודף אבל מכ-ו-ל-ם אתה, רק אתה, החלטת לבצע.


הרצח הזה הוא רצח אישי! רצחת בשמך ולמענך בלבד! והתחבאת מאחורי גוף קולקטיבי. אולי כדי להצדיק את עצמך בעיני עצמך ומשפחתך ואולי כדי לנסות ולהציל את עצמך מעונש כבד יותר.


אינך טוב יותר, נעלה יותר, צדיק יותר או מוסר נפשך עבור עמך יותר מכל רוצח אחר. נהפוך הוא.


ואני?


אני ישבתי מול המסך, דומעת,


חושבת, מה יכולתי לעשות? שומעת


את המילים: "שלום, חבר" של קלינטון ויודעת


שלילד שלי יקראו -עמית.


והוא יקפל בתוכו את כל התכונות והמידות הטובות הנדרשות לאדם כדי לשאת בזכות ולא בחסד את ההגדרה: בן-אדם.


הוא יהיה אנושי וחברי ומתחשב ומכבד ואוהב אדם. כל אדם, באשר הוא אדם.


הוא ידע שעד כמה שהוא חשוב ואהוב, הוא לא הסמכות העליונה, היחידה, השופטת והמבצעת.


הוא יהיה התקווה שלי לעולם נקי,


לעתיד אפשרי.


הוא יהיה התקווה שלי


לשלום.

תגובות

  1. תיקון קל...היום לפני 15 שנה.

    השבמחק
  2. נילי- תודה. הפוסט הזה פורסם בזכותך.
    מה שהסברת לי על השם של רוני היה טריגר עצום שעורר אותי להוציא את מה שהחזקתי בפנים (פחות או יותר) כל השנים.

    אנונימי יקר/ה- תיקנתי, תודה.
    עדיוון קשה לי לעכל שיש לי ילד כל כך גדול כבר (כבר לא ילד בעצם).

    השבמחק
  3. חידודין חידודין הפכת את עורי....

    השבמחק
  4. וווואוו, כמה מרגש, כמה מכעיס (המעשה, לא את), כמה עצוב, איפה יכולנו להיות היום אם הוא היה עדיין איתנו. כמה זמן שיעבור, זה לא נתפס.
    פוסט מקסים ומרגש !

    השבמחק
  5. איזה פוסט כאוב , מרגש וכזה שמביע את כל מה שכולנו מרגישים...
    לאן נעלמה התקווה?

    השבמחק
  6. כתבת מרגש ונוגע ללב.
    כל כך מזדהה איתך.
    גם אנחנו היינו בהריון ביום הזה עם בננו הבכור וההרגשה הייתה שזהו, העולם השתנה לעד, ואיזו החמצה שהתינוק שלנו יוולד למציאות אחרת, ובמקום בו רוצחים ראש ממשלה.

    עינת (פעמיים גלידה)

    השבמחק
  7. מילים כדורבנות, וכל מילה בסלע
    לא יכולת לבטא את זה יותר טוב

    השבמחק
  8. רחלי,כל כך מרגש...כרגיל את בשפתך יודעת כל כך לגעת ולרגש...
    אני לעומתך הייתי עם ילדה בת חודשיים וכמוך ישבתי מול הטלויזיה דומעת כל הזמן ובדיוק ביום ההלוויה גם הפסיק לי החלב..ולא יכולתי להמשיך ולהניק...לא יודעת אם קשור לגמרי אבל יש קצת השפעה ודאי...אבל מאז לא הפסקתי להעניק,ולנסות ולגדל ילדות לעולם שיהיה אמיתי וטוב יותר למרות החוסר, וכן מלמדת אותם לתרום ולהעניק גם אם זה לא כל כך מודרני...מאד מרגש אותי שאופיר שרק נולדה אז עוסקת כל השבוע האחרון בהכנת טקס רבין בנוער העובד(טקס שיהיה במוצ"ש) ושיר שמתעניינת ושואלת אף שעוד לא נולדה אז..גילה.

    השבמחק
  9. רשומה כ"כ מרגשת וחשובה!
    יגאל עמיר הסתתר תחת "אידיאולוגיה" מפלצתית תחת אצטלת הדת, הוא התאים לסטריאוטפ חובש הכיפה הדתי הימני!
    מה שגרם ללינץ' ציבורי...
    בין מעשיו לדת אין שום קשר הוא פגע בציבור רחב שאומנם חלקו לא האמין בדרכו של רבין, אבל ודאי ובודאי לא רצה במותו...
    תמיד ימצאו האנשים שבדרכם המעוותת ידעו לעקם את הנאמר בתורה.
    התורה שבעים פנים לה, ז"א ניתן לפרש דברים לכאן ןלכאן וזה היופי של התור-דת שכל אחד יכול לקחת את מה שנכון לו!
    רצח לפי הדת הוא איסור מוחלט, ישנם ארבעה איסורים שהם יהרג ובל יעבור, אדם חייב במיתה ולא לעבור אותם!!!
    אחד מהם הוא שפיכות דמים וללא ספק יגאל עמיר ברוצחו את רבין שפך (גם) את דמו של כל העם!
    אימוש5

    השבמחק
  10. העברת בי צמרמורת. תודה

    השבמחק
  11. רחלי אהובה- ריגשת אותי מאד ברשומה הזו. הסבר נפלא לשמו של הבן המקסים שלך. אז גם לכתוב ולרגש את יודעת, אשה ברוכת כשרונות שכמוך.
    אוהבת ומחבקת מאד!
    ליאור

    השבמחק
  12. כתבת מקסים. ריגשת מאד. זהר

    השבמחק
  13. ולי לא נותר אלא להסכים עם כל מילה ולאחל לעמית שלך שאכן יהיה אנושי וחברי ומתחשב ומכבד ואוהב!

    השבמחק
  14. רחלי,
    את כותבת מדהים, ריגשת אותי מאוד !!

    השבמחק
  15. מרגש ומדהים! מאחלת לעמית להיות כל מה שייחלת עבורו את. תודה על השיתוף.
    יעל.

    השבמחק

הוסף רשומת תגובה

Love to get comments.
TFL

הפוסטים האהובים בכל הזמנים

הבלוג מחפש דירה חדשה

וברגע שאמצא תהיו הראשונים.ות לקבל את הכתובת החדשה. מקווה שניפגש ממש ממש בקרוב, יש לי מלאאאאאאאאאאאאאאאאאאא מה לשתף 💗 אוהבת, רחלי

זה רעיון!

וואו. בעצם זה כל מה מתחשק לי לכתוב. וואו- כמה זמן לא כתבתי. וואו- כמה דברים עשיתי בזמן הזה. וואו- כמה פוסטים כתבתי, אבל רק בראש (לפחות צילמתי תמונות). וואו-מאיפה מתחילים? בדרך כלל, מתחילים מההתחלה. הפעם אני מתחילה דווקא מהסוף ואברך- שהחייני וקיימני והגיעני לזמן הזה! לזמן הקסום הזה. השבוע השקתי מגזין יצירה חדש. שמו בישראל - זה רעיון! "השקתי" אומר - חלמתי על הרעיון, העזתי לנסות ליישם (האמת, זה החלק הכי קשה), הכנתי פרזנטציות, מצאתי ספונסרים, בחרתי נושאים, תיכננתי יצירות, כתבתי, ערכתי, תפרתי אביזרי סטיילינג, הפקתי ימי צילום (רק על זה אפשר לכתוב פוסט שלם), שוב כתבתי, הוספתי, מחקתי, ניסתי לצמצם את מבחר התמונות מכמה מאות לכמה עשרות, שיניתי את הבחירה, התחרטתי, תיקנתי, ישבתי עם העורכת הגרפית, הגהות, השלמות, תיקונים של הרגע האחרון, עוד הגהות, פרסומות, שליחה לבית הדפוס, ציפייה היסטרית לראות את המוצר המוגמר, התכוננות להשקה - חשיבה, תכנון, ביצוע ו... זהו! ביום שני, בשעה 10:00 בבוקר עמדתי כולי ערוכה, מגונדרת ונרגשת להציג את המגזין בפני בעלי חנויות יצירה. למה דווקא בעלי ח

תזכורת

תזכורת שהבלוג עבר לדירה הכתומה בפרדס של תפוז, לפני חודשיים ומאז עלו לא מעט פוסטים חדשים. הנה כמה מתאבנים: עטיפה תפורה לאלבום יום הולדת הישרדות וגם כאן תפאורה נעליים מתוצרת עצמית ! פרחי אורגנזה והדרכה מיני אלבום בצורת ג'יפ יום הולדת 80 !!! ציור במשיכת מכחול סיפור כיסוי והדרכה סדנת שנות טובות קנבס מיקס מדיה כרטיסמניה הדרכה 1 כרטיסמניה הדרכה 2 אשמח לארח אתכם/ן גם בדירה החדשה. תבואו, יש שם המון ויטמינים (-: רחלי

צילי וגילי

יש לי בת דודה לא-זהה. מה זה בנות דודות לא-זהות? זה כמו תאומות לא-זהות אלא שהקשר המשפחתי הוא דרך האמהות ולא ישירות מהרחם (-: שתינו נולדנו באותה שנה בהפרש של חודש, שתינו קרויות על שם אותה הסבתא, שתינו אוהבות חברה ושתינו מאד out going. לשתינו צבע שיער טבעי (היא בלונדינית ואני שחרחורת) שלפעמים מתווספים עליו גוונים לא טבעיים (אצלי אדומים ואצלה לפי מצב הרוח) ולשתינו ילדים בגילאים קרובים. אפילו הבעלים שלנו חוגגים יום הולדת באותו התאריך!!! מכיוון שבחודש שעבר היה יום ההולדת העגול שלי, החודש הגיע תורה. בעזרתו המהירה מאד של בעלה (10 דקות אחרי שטילפנתי לבקש תמונות כבר נחתו אצלי 3 מיילים מלאי תמונות!) הכנתי לה מיני אלבום מתנה. זה לקח לי 10 שעות רצופות ושימוש נרחב בדפים שנקנו  למטרות ליטוף בלבד!!! (דף מהמם של K&Co וסט דפים וינטאג'יים שקניתי במסטיקים לפני חודש) ואם היא אי פעם תדע מה זה אומר "להשתמש בדפים שיועדו למטרות ליטוף בלבד" - היא תבין עד כמה אני באמת אוהבת אותה (תגידו אתן, היש בעולם הסקראפ קורבנות גדולים מאלה?!) וכך ניראה האלבום המוגמר (על כל התמונות ניתן להקליק להגדלה): ע

מילון מונחים לסקראפ ותודה לירון שהביאני עד הלום (-:

בסדנאות עיצוב האלבומים שאני מעבירה, אני מחלקת לתלמידות מילון מונחים מודפס, הכולל את המילים "המקצועיות" שקשורות לעיצוב אלבומים, כרטיסי ברכה ויצירות בנייר או בקיצור כל מה שנכנס תחת הכותרת - סקראפ scrap * (עיין ערך). המידע הכלול במילון זה לא הומצא על ידי (כמובן) אבל ליקטתי אותו בעצמי ובמו סבלנותי, במשך תקופה ארוכה (יותר מידי זמן פנוי אתן אומרות?...) בחלקו מרחבי הרשת, בחלקו הגדול מהתנסות אישית ובחלקו מהוראות היצרנים השונים. אחת לכמה ימים אני רואה בפורומים השונים בנות חדשות שנכנסות עם "אני רק שאלה..." ומבקשות הסבר על מוצר כזה או אחר, או מבקשות לדעת מה משמעותו של ביטוי מקצועי מסויים, או אפילו מה ההבדל בין מוצרים דומים של יצרנים שונים... שאלות פשוטות והגיוניות שחוזרות על עצמן שוב ושוב (וזה משמח כי זה אומר שעוד בנות רבות מצטרפות למעגל המשוגעות לדבר, ותמיד עדיף להיות משוגעות ביחד...) אז לטובת כל השואלות והשאלות החדשות אני מפסטסת (כן, המצאתי מילה שמשמעותה: מעלה פוסט) את מילון המונחים שהכנתי. מכיוון שהוא ארוך מדי לפוסט אחד אחלק אותו לכמה חלקים: א'-ד', ה'-מ', נ&