יום ראשון, 14 בפברואר 2010

מישהו מקשיב למה שאני אומרת - מגה פוסט

ביום שישי החלפתי קידומת (לא, לא עברתי דירה גיברת זליבנסקי. היה לי יום הולדת ). הפסטיבל החל כבר ביום רביעי וכלל מתנות מהילדים, ארוחות בחוץ וצ'ופרים מבעלי המקומות בהם אכלנו (פיצה זזה שאין כמוה בכל הארץ וכיופים סנטר שהיו יותר מפיירים איתנו ולא גבו שקל על הארוחה הזוגית שאכלנו עקב תקלה שהתרחשה במטבח). בשישי בבוקר ארזנו תיק ויצאנו.
אם צריך לתת לסופ"ש הזה כותרת הרי שהיא -מישהו מקשיב לי. גם כי בתכנון עצמו בעלי לקח בחשבון הרבה דברים שאני אוהבת וגם בזכות המתנות המדוייקות שקיבלתי מחברים (שיעור יוגה פרטי, שובר לרכישת איפור {תיק האיפור שלי נגנב לפני כשנה}, גרלנדה {מתה על גרלנדות} ספר על המוח הנשי, שוקולד מריר 85% {יאמי !}, שעון בעיצוב רטרו ועוד). אז נכון שאני תמיד מתלהבת בקול רם ולכן קל לדעת מה אני אוהבת, אבל זה בעיקר אומר שכשאני מדברת הם לא רק שומעים אותי, הם גם באמת באמת מקשיבים.
בקיצור - נסענו לירושלים העיר הנבחרת לא רק לשלושת הדתות הגדולות אלא גם לי עצמי באופן אישי ובלתי אמצעי.
הגענו לעין כרם ושלט הרחוב הראשון שראיתי, שימו לב:

התחלה מבטיחה לא?!
וזה הנוף שנשקף אלי כשיצאתי מהרכב בחניה:


 טיילנו במנזרים יפים, לפי רשימה שהוכנה מראש:
וטיילנו בגלריות האמנים שבסביבה. למשל הגלריה של אהרון בצלאל שמפסל בכל מיני חמרים ומגלף בעץ (תמונת החצר):
ובסטודיו של תכשיטנית בשם מיכל גמליאלי (לא צילמתי בתוך הסטודיו כי הכל בארונות זכוכית) אבל יש תמונות בגלריה שלה.

תוך כדי טיול נתקלנו בשלט מעניין שלא הוביל לשום מקום:
בתיבת דואר מדליקה בחזית של בית:

במעקה מפוסל של מירפסת:
וקנינו קפה ושוקולד בחנות קטנטנה ומתוקה:
בהתאם ללוח הזמנים שקיבלתי, בשעה 11:30 צריך ללכת לרכב כדי להמשיך לתחנה הבאה. עצרנו במרכז העיר והלכנו לאכול צהריים אצל מורדוך. עכשיו, אני יודעת שבנות רבות ירימו גבה על הבחירה לאכול ארוחת יום הולדת במסעדת פועלים, אבל מה לעשות שזה מה שאני אוהבת?! כשאני באמת רעבה (מתי אני לא?) אני רוצה אוכל ביתי, מבושל ורצוי ממטעמי המטבח הצפון אפריקאי (איך זה קשור לגנים שלי לא ברור). אז אכלנו את המעדן האולטימטיבי- מפרום:
הנה המפרום לפני שהוא פגש אותי:
ואחרי:
ועכשיו חידה - מה זה?
התשובה בסוף הפוסט...

אחרי הארוחה הזריזה (בחיי, מהירות ההגשה שם שמה את מקדונלדס בכיס הקטן), שמנו פעמינו לשוק מחנה יהודה, תראו את חזית הבניין הזה, זה הכל ציור:

והדוכן הראשון בשוק- משהו שניתן למצוא רק בישראל:

אני אוהבת שווקים. מתה על שווקים, תראו את עושר הצבעים והמבחר:

פירות בגודל הזה לא ראיתי בשום מקום (רק לצורך הדוגמה: קוטרו של הכרוב- לפחות 35 ס"מ והגזר באורך של 30 ס"מ):

בקיצור (?) טיילנו בשוק והתיידדנו עם המוכרים, למשל כשהגענו לדוכן החלבה, אחד המאכלים האהובים עלי:
אמרתי משהו בנוסח: "אני מרגישה שמתתי ועליתי לגן עדן..." ומיד המוכר לקח על עצמו את תפקיד המלאך והאכיל אותי בתמרים, קפה, שוקולד שוויצרי, פירות, פיצוחים... והכל עטוף בחלבה המופלאה שהם מייצרים. אכלתי  כמויות כאלה שצריך לפחות 10 שעות רצוף על ההליכון כדי שהגוף ישכח את מה שבלוטות הטעם כבר לא ישכחו לעולם!!!

בהמשך הדרך ראיתי חלון ראווה ובתוכו גרמופון וסבונים ושלט עליו כתוב: כרשינא.

אז מה, לא ניכנס?
נכנסו לחנות פיצפונת, מלאה בסבונים, קרמים ודברים טובים לטיפוח, הנפרסים ונשקלים על משקל של פעם ובין לבין מפוזרים אוספי עתיקות מדליקים ביותר: למשל סבוני אבן של פעם, רובם ככולם (אני חושבת) תוצרת הארץ מלפני כמה עשרות שנים:


בחנות פגשנו את עודד, בעל החנות,  והתאהבנו! עודד, בחור מקסים, מיד כששמע שזה יום ההולדת שלי הוציא כוסיות, ערק (!) ומיץ אשכוליות וביחד חגגנו יום הולדת הזוי במובן הכי חיובי של המילה בצהרי היום באמצע השוק (-:

מבסוטים מהחיים נסענו למלון ממילא. מה אומר ומה אגיד - מדהים, יוקרתי, מעוצב עד הפרט האחרון ומפנק. תראו את התמונות: סף החדר עשוי דק ועליו רשומים מספרי החדרים, חדר הרחצה תחום בזכוכית שקופה (רואים את הבבואה שלי שמשתקפת?) ובלחיצת כפתור הזכוכית הופכת חלבית ונותנת אינטימיות. האמבטיה ע נ ק י ת, שני אנשים לא קצרים במיוחד יכולים לשבת בה בנוחיות (כן, ניסינו, מה אתן חושבות?!)

צילמתי גם את הלובי, אבל אתן יכולות פשוט לגשת לאתר שלהם ולצפות בסיור וירטואלי (קצת עושה סחרחורת אבל מקסים).

אחרי השלף שטונדה ועוד כמה עיסוקים יצאנו לארוחת ערב במסעדה היפיפה: קולוני שם הופתעתי ע"י חברים שהצטרפו לחגיגה.
צילמתי את המקום אבל עדיף שתראו את התמונות באתר שלהם. הצלם שלהם יותר מוכשר ממני (-:
האוכל מצויין, היחס מעולה והמחיר לא זול, אבל גם לא יקר בצורה שערורייתית.

ארוחת הבוקר למחרת (שבת) דרשה בוק בפני עצמה הבא ללמדנו שגם במקום שומר כשרות ניתן להגיש ארוחת בוקר ברמה שעולה על ג'חנון, קורנפלקס וביצים קשות:

כמובן שאח"כ הלכנו לכותל ולשוק של העיר העתיקה שבשעה 10:30 בבוקר היה כמעט ריק לחלוטין מה שאיפשר לי לגלות שכל הדוכנים נראים אותו הדבר (בד"כ מרב הדוחק בקושי שמים לב), אז עברנו לרחובות הצדדים, אל השוק הערבי האותנטי ושם מצאתי וקניתי סיכות תפירה סקראפיות ביותר בעלות של 2 ש"ח לחבילה. לאחר שבטעות כמעט הגענו להר הבית החלטנו לעשות אחורה פנה ולוותר על ההזדמנות להפוך לאייטם חדשותי מהמדרגה הראשונה (-;

בדרך ראינו בכמה מקומות פיתות משתזפות בשמש:
אין לי מושג מה זה ולמה זה. מי יודע?

מנוחת צהריים וטיול קצר במדרחוב ממילא סגרו את הסופ"ש וחזרנו הביתה שמחים, ובעיקר רגועים (זו הפעם ראשונה שנסענו לבד בלי הילדים, ולפיכך יכולנו להיזכר מי אנחנו כשאנחנו לא אבא ואמא).
מכיוון שהטיול כלל את כל הרכיבים והמקומות האהובים עלי ואת כל פנטזיות החופשה האולטמטיבית שהיו לי, יש לי עכשיו עשור שלם לפתח אהבות ופנטזיות חדשות.
המלצות?
מישהו?

רחלי

והתשובה לחידה: צלחת החומוס הטעים עד כדי מדהים של מורדוך (ובדרך כלל אני בכלל לא מתה על חומוס תוצרת עצמית)


26 תגובות:

  1. מזל טוב!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
    איזו חגיגה ארוכה ומשגעת
    כל הכבוד

    השבמחק
  2. פוסט ענק! כמה פשוט, צריך רק לבקש וזה בא(: הידד למארגן. השוק והמלון כבשו אותי והתמונות נהדרות. למה לחכות 10 שנים עד לפעם הבאה? אני בטוחה שתמצאו סיבות לחגיגות עוד קודם...

    השבמחק
  3. מזל טוב!
    איזה פוסט משגע! צבעוני וגם ריחני...
    יכולתי להשבע שאני מריחה את הסבון עד לכאן!!

    המון בריאות אושר וכיף!!

    ננה_בננה

    השבמחק
  4. איזה כייף של טיול
    גם אני מאוהבת בירושליים
    מזל טוב ענק ליומולדת

    השבמחק
  5. מזל טוב מותקקקקקקקק!! איזה חגיגות, כן ירבו!
    המלצות שוות ביותר, עשית לי חשק לירושלים! מיד אני שומרת את הרשומה בשיתוף שלי ברידר.
    הצחקת אותי כהוגן עם הצילום של הצלחת הנקיה, אני חשבתי שרק אני מצלמת צלחות חומוס ריקות וחושבת שזה מעניין :-))
    לגבי הפיתות בשמש אולי לציפורים? אולי מייבשים ועושים פירורי פיתה? אני משתעשעת...

    השבמחק
  6. המון מזל טוב!
    יומהלדת שמח!!!
    נראה מעולה:)

    השבמחק
  7. מזל טוב יקירתי!
    איזה פוסט מרגש ויפה...
    עשית לי חשק לירושלים :-) (בלי הילדים...)

    השבמחק
  8. וואו איזה פוסט מדהים (שלא לדבר על כל החוויות שלכם) - עושה חשק לקום מחר בבוקר ולעלול לירושלים (אבל אין מצב אז אמשיך בינתיים לתכנן)

    שיהיה לך העשור הבא מעולה כמו העשורים הקודמים - מלא בהשראה ויצירה ושיתוף וחברים ונחת ואהבה

    השבמחק
  9. אךךךך איזה פוסט ירושלמי מפרגן!
    מזל-טוב יקירתי, אחללה סוף שבוע ארגנו לך.
    התמונות הורסות, מיד עשו לי חשק, אוהבת מאד את ירושלים את שוק מחנה יהודה, את החנויות המקסימות שהתפתחו שם בעשור האחרון, את השוק בעיר העתיקה ובכלל את כל האיזור.
    המלון עושה רושם מדליק לאללה, ינוסה בהחלט!

    השבמחק
  10. אח בננות, איזה תגובות כייפיות. הבעל בהחלט קיבל צל"ש על האירגון, אך צל"ש וקוץ בו - עכשיו, אחרי שהוכיח כאלה כישורים אין דרך חזרה (לטוב מתרגלים מהר).
    אני רואה שחוץ מזיקוקית לאף אחת אין אפילו שמץ של רעיון למה הפיתות מפוזרות שם...
    אין ברירה, אני הולכת לחפש בגוגל...
    אם אלך לאיבוד ברשת ואשכח לחזור - דענה שאהבתי אתכן (-:

    השבמחק
  11. טוב יש לי השערה לגבי הלחם... במקום לזרוק לחם (שהרי אסור) שמים אותו לחתולים או ציפורים. ניחוש...

    השבמחק
  12. רחלי מזל טוב !!!! איזה יופי של חגיגות...
    הלוואי ככה כל שנה :-)

    והפיתות... כל חיפוש שעשיתי בגוגל הביא אותי לשווארמת "שמש". מכירה ? :-)

    השבמחק
  13. מזל טוב,
    כל הכבוד על המחשבה וההשקעה. ואכן מורדוך והשוק הם חוויה בפני עצמה לכולם ולא רק לאוהבי מסעדת פועלים. בהצלחה בקידומת הבאה
    ורדה

    השבמחק
  14. מזל טוב רחלי!!!
    אין על ירושלים והבחירה נהדרת,
    התמונות מביאות חשק להגיע לשם ומיד.
    מאחלת לך חגיגות כל שנה ולא רק בעשור!
    אהובה

    השבמחק
  15. קולולולולו...! מזל טוב יקירה ! אפשר להזמין לאיש שלי סדנת חינוך אצל האיש שלך? נראה סופשבוע מהאגדות ואני בהחלט בעד לא לחכות 10 שנים עד לפעם הבאה. הפיתות על עדן החלון זה לדעתי מהמנהג לא לזרוק לחם-אז משאירים בחוץ כדי שכל דיכפין ייתיי ויקח (איפוא שאני גדלתי היו תמיד תולים שקית עם שאריות לחם על הידית של דלת הכניסה לחדר הפחים ). הרבה שמחות!

    השבמחק
  16. מזל טוב רחלי ! טיול משגע , מי צריך חו"ל יש לנו ארץ נהדרת צריך פשוט לקום ולטייל בה כל הכבוד לאישך
    אנה

    השבמחק
  17. דנא - סדנא אצל בעלי- זה צריך לשאול אותו (הוא קורא סמוי כאן, אולי בזכות השאלה שלך הוא יצא מהצללים ויענה לך...

    לגבי הפיתות - אני לא בטוחה אבל חושבת שזה נוהג דווקא של הערבים (כלומר, אני יודעת שקיים מנהג כזה גם אצל היהודים אבל יהודים בד"כ משאירים לחם, ואת הפיתות ראיתי באזורי מגורים של ערבים.) אני ממשיכה לחפש תשובה...

    השבמחק
  18. מזל טובבבב! כל הכבוד לו לאיש שלך - בעיקר על זה שידע לכוון את הכל סביב מה שאת אוהבת! כיף לראות שאפשר להיות תיירים בארצנו - ומאחלת לך יומולדת כזה פעם בשנה ולא פעם בעשור...
    נשיקות!

    השבמחק
  19. איזה יום נפלא ומעורר חשקים!
    הרבה מזל טוב, ושיהיה עשור מלא חוויות אהבה ורק טוב!

    השבמחק
  20. איזו חגיגה מקסימה!!!!
    נראה שממש היה לך שבוע קסום!!!!
    שיהיה עשור מלא אושר וחוויות טובות!

    השבמחק
  21. צ'מעי
    אם לא ההיתי מכיר את הבעל ההיתי אומר שהוא תותח...

    השבמחק
  22. בלי להתכוון, או אולי דווקא כן התכוון (עם תכנון כל כך מוצלח נפרגן לו את הכוונה) הצליח לו גם מבחינתנו. (אנחנו מהחברים שהפתיעו בארוחת הערב).
    בילינו בדרך הלוך וחזור לפחות 3 שעות, בלי ילדים, בלי טלפונים, בלי כלום, רק שנינו. סוף סוף אפשר היה לדבר! - תודה!
    ואת זה שהוא יצא "חרא" כי עכשיו כולנו מקנאות הוא כבר שמע מהבעלים של כולנו :-)
    נשיקות! אוהבים אותך המון!

    השבמחק
  23. וואוו אני שמחה שחשבת בקול רם ומישהו שמע:-)נראה שנהנתם מאוד♥המון מזל טוב מכל הלב♥

    השבמחק
  24. שווה לחשוב בקול רם
    שמחה שהיה לך יום הולדת נפלא ואכן הוא נחגג כיאה וכראוי
    הרבה מזל טובים והרבה שמחה ואושר
    ולבעלול הרבה מחמאות על הצלחת המבצא החשאי

    השבמחק
  25. "קפצתי" באיחור לקרוא את רשומת יום ההולדת שלך
    ולרגע לא מצטערת :O))!!
    נהנתי כל כך מסכום סופ"ש של המומולדת שלך, אין כמו ירושלים
    במיוחד לתושבי גוש דן שכמונו ומסעדת מורדוך אחלה של בחירה!
    מאחלת לך שתצברי פנטזיות ומקומות אהובים בשנה הקרובה
    שיימומשו בעוד שנה וכעצה ממישהי שמבוגרת ממך בעשור לא לחכות לימי הולדת
    כל יום הוא יומולדת !

    השבמחק
  26. וואו, פשוט יום הולדת מושלם וכייפי, אין על ירושלים (כירושלמית גאה במקור) ואיזה כיף לטייל קצת בשוק מחנה יודה.
    אבל הכי חשוב, איזה כיף כשמישהו מקשיב לך

    השבמחק

Love to get comments.
TFL