יום רביעי, 5 במאי 2010

פגעו בי.

אדם שאני מאפשרת לו הרבה יותר מדי מקום בלב שלי, פגע בי.
שוב.
המסקנה שלי מכך ששוב אפשרתי לזה לקרות, היא - שאני אופטימית ללא תקנה שמאמינה שההיסטוריה לא תחזור על עצמה (שזה ניסוח ממש-ממש יפה ועדין ל- סתומה שלא לומדת מהנסיון!!!).
בכל אופן, מה שבאמת חשוב בסיפור הזה זה שמעז יצא מתוק. ועוד איזה מתוק!
קודם כל דפי, שלאורך כל היום ראתה, שמעה, הכילה אותי ופרסה לי רשת של תמיכה ועידוד.
איך אני אוהבת אותך !
המשיך בנילי ששלא בטובתה "זכתה" לראות אותי נסערת כל כך ולמרות שהיתה קצת עסוקה וקצת מיהרה היתה ממש קשובה ועדינה איתי.
אין עלייך.
זה הסתיים ב-4, טוב, 5 (!) פרוסות של עוגת שוקולד מרוכז ומזוקק ישר ללב (אני מתעלמת, במודע, מהאמת- שזה עבר ללב רק בהקשר של כולסטרול) כי אין כמו שוקולד ליצירת מיסוך מתוק לרגשות בצורת אשליה של אושר!
באמצע, בין לבין, ביצעתי פעולה כירוגית חיונית במצבים כאלה ונפרדתי לעד מכמה שטרות כסף שסיימו את חייהם בקפיצה מגובה הארנק שלי לקרקעית הקופה הרושמת בחנות הנעליים בה רכשתי 2 זוגות נעליים! ההחלטה שלי להיות החלטית בבחירת הנעלים התבטאה בהחלטה הממש מצויינת שלא לבחור בינן ולקנות את שתיהן.
כי אין כמו רכישת (2 זוגות) נעליים ליצירת מיסוך עליז לרגשות בצורת אשליה של עושר!
שיטחי, אני יודעת.
ואכן הנעליים הן שטוחות (((-:
הן גם נוחות ומקסימות ואין שום קשר בינן לבין התכנון שהיה לי כשניכנסתי לחנות- לרכוש זוג סנדלים/כפכפים לכבוד הקיץ ועל הדרך להסיח את דעתי ממה שקרה.
עכשיו אאלץ לרכוש עוד זוג.
שיט.
כמה נורא.
אני ממש סובלת כאן, אנשים... (-:

ממש פוסט של סבל משובח (הסבל, לא הפוסט)!!!

ואצלנו בפולין, עוברת האמת מדור-לדור ובסודי-סודות: שזה בסדר לסבול,
זה אפילו רצוי...

כל זמן שיש קהל !!!

את זה כתבתי ופרסמתי בלילה.
הבוקר, אחרי שקראתי את התגובות הראשונות, ובעיקר בזכות תגובתה של יעל יניב- הנה הסרטון לשיר שהכי כיף להתחיל איתו את היום:

23 תגובות:

  1. את כל כך מצחיקה
    ובאמת אני מצטערת שמיהרתי
    אבל המשכתי לחשוב עליך

    גאה בך שאת מסוגלת לחלוק ולהתייחס בהומור ל"צורס"
    ותתחדשי, מקווה שלא הספקת כבר אתמול לצייר עליהם בפיינטי..תני להן איזו תקופת חסד... חחחח

    השבמחק
  2. איזה פוסט עצוב/ משעשע / הומורסיטי ומסקרן...
    את אלופה כתבה זה בטוח :)
    אני מקווה שאת התאוששת "מהחוויה" שעברת, אם לא לכי קני קצת נעליים, שמעתי שזה עוזר:)

    השבמחק
  3. את עוד מתנצלת???????????????????????
    לא מספיק שנפלתי עלייך ככה, מרוכזת בעצמי?! אני צריכה לבקש סליחה ממך.
    סליחה (-:
    ולא, עדיין לא ציירתי על הנעליים, אבל כניראה שזה באמת רק עניין של זמן עד שהדגדוג באצבעות ישתלט עלי.

    השבמחק
  4. ממקו- בחיי שאת צודקת. נעליים יכולות לעזור. ניראה לי שעלית כאן על סטארט-אפ! D-:

    השבמחק
  5. אני לא יודעת מה קרה אבל מאמינה שעם חברות טובות וזני זוגות נעליים (וכתיבה משחררת...) התגברת ושה#$%@#% לא יצליחו יותר לפגוע בך.
    בכל מקרה, אם את רוצה/צריכה את יודעת איפה למצוא אותי :-)

    השבמחק
  6. רחלי מתוקה
    אל תפסיקי לפתוח את הלב למרות שמישהו ניצל זאת לרעה... את מתוקה ויש הרבה אנשים טובים באמצע הדרך שחבל שתפספסי. תשארי עם לב גדול ופתוח לרווחה! יש סיכון לנפילה פה ושם אבל יש הרבה יותר סיכוי לפגוש דברים טובים!
    ליאור

    השבמחק
  7. טוב שאת מוקפת בהמון טוב שיכול לנטרל את הפגיעה וטוב עוד יותר שאת יכולה להסתכל יל זה עכשיו במבט מחוייך - תתחדשי על הקניה (הקניות הכי טובות שלי היו במצבים כאלו...חח)

    ובעיקר :ALWAYS LOOK ON THEE VRIGHT SIDE OF LIFE...(חבל שאי אפשר לשרוק כאן...)

    השבמחק
  8. מורידה בפנייך את הכובע, בזכות היכולת שלך להתגבר...... ולא חשוב האמצעים שאת נוקטת.
    נעליים למשל וכו
    מה שבטוח שהטוב שבך ינצח

    השבמחק
  9. הי רחלי אני סמויה כאן ומאוד מאוד אוהבת את בלוגך, את היצירות המדהימות ואת הכתיבה השנונה והמשעשעת שלך.
    מלבד הנחמות הקטנות (אני יודעת יהיו כאלה שיחלקו עלי) של עוגות השוקולד והנעליים יש לך נחמה ענקית בצורת חברות אמיתיות ונפלאות שלהן את ראויה!!!
    אותו אדם שפגע בך לא ראוי לך-הפסד כולו שלו!!!
    מאחלת לך (ולנו) שתחזרי בהקדם ליצור!
    אימוש5

    השבמחק
  10. מותק, אני רק מחכה שמישהו יהיה מוכן להקשיב לפילוסופיות בגרוש שלי(: anytime.

    השבמחק
  11. קשת - כפרה עלייך. יש לב בגודל של אוקיינוס.
    ליאור- את ממש צודקת.תודה.
    יעל- פעם היתה לטל ברמן תוכנית רדיו בשעה 7 בבוקר, מיד אחרי החדשות הוא היה שם את השיר הזה. דרך נפלאה להתחיל את היום עם חיוך ובפרופורציות הנכונות. אני הולכת לחפש סרטון ביו-טיוב.
    אימוש5 - תודה. אני כל פעם מתפעלת לגלות מחדש איזה אנשים מקסימים (על מי עובדת? נשים מקסימות!) המרחב הוירטואלי מזמן לי להכיר. בהחלט מפצה על הכל (-:
    דפי- זה מזכיר לי שראיתי בTV בחור שיושב ברחוב ומייעץ לעוברים והשבים תמורת תשלום של שקל. כשאברי גלעד שאל אותו מה ההכשרה שלו? הוא ענה - הכשרה בשקל. D-:

    השבמחק
  12. אני מכיר סיפור על בחורה שעמדה עם בן זוגה ברמזור אדום ובעוד הם ממתינים לירוק, קפצה מהרכב אמרה לבן זוגה עצור אחרי הרמזור ואצה רצה לחנות הנעלים שצמודה לרמזור ותוך דקות בודדות יצאה מהחנות עם 2 זוגות נעליים...


    דומה לא ?

    השבמחק
  13. קודם כל חיבוק גדול !
    זה שאת אופטימית זה את וזה המיוחד והיפה שבך
    ואל תתני למנוול שפגע בך לשנות את זה !
    הכי מנחם היה לקרוא שהיית מוקפת בחברות פיזית
    ותראי איך הצלחת לנתב את היום הזה: אכלת עוגת שוקולד-לבריאות,
    קנית שני זוגות סנדלים- תהני ותבלי
    והבונוס שיש לך זכות לקנות עוד זוג :O)) !

    השבמחק
  14. רחלי, אין לי מושג מה עבר עליך, אבל שמחה שאת מצליחה "למנף" את העניין בלראות את החצי כוס המלאה - יש לך חברות נפלאות וגם שני זוגות נעליים חדשים ! (היתה לי התלבטות אם לכתוב "חדשים" או "חדשות", אבל אז הבנתי שהחדשים מתייחסים למילה "זוג"). מקווה שיום חדש הביא חיוכים חדשים ושינוי מצב רוח :-).
    נשיקות...

    השבמחק
  15. תראי הייתי בטוחה שלך זה לא קורה-בגלל שאת כזאת בחורה אופטימית עם לב רחב שאף אחד לא מעיז בכלל לפגוע בך. מסתבר ש@#$%^& יש בכל מקום והיגיעו אפילו אלייך... איזה יופי שהיו כאלה שהיקשיבו לך ויצאת מזה-נעליים, שוקולד, לא חשוב העיקר שמאחורייך. חיבוק גדול ונשיקות.

    השבמחק
  16. מי?מי פגע בך? מי?
    מותק, העיקר שברגעי משבר a woman has to do what a woman has to do ושאת יודעת את זה :-) שוקולד ונעליים, אין יותר טוב מזה, טוב אולי גם איזה תיק או ג'ינס...

    השבמחק
  17. רחלי, את כותבת נפלא ומצליחה לפרוש מילותיך בכשרון רב. למרות התוכן! ההתמודדות עם הקושי...הביאה אותך לפתרון נפלא....נעליים כמובן. טוב מי מאיתנו לא מכורה?
    תתחדשי, תנעלי ותצעדי לעבר אנשים ומקומות שעושים לך רק טוב!!!!

    השבמחק
  18. רותי - d.ettinger5 במאי 2010 בשעה 16:03

    למרות שבפולניה אמורים לסבול - אמנת וורשה וגם קרקוב ממליצה על שוקולד, חברות טובות ונעליים חדשות. אז עשית בדיוק מה שצריך לעשות ברגעי שברון לב.
    ואיך אומר דני סנדרסון : אם לא נאהב לא נכאב. אז שווה לאהוב למרות הסיכון.
    לא מכירה אותך אבל שולחת חיבוק.
    גם נטול כולסטרול וגם ישר ללב.

    השבמחק
  19. שולחת לך חיבוק חזק לעידוד:-)

    השבמחק
  20. כמה עצב וצחוק מפוסט אחד.
    ריגשת אותי.
    קניות כיף, וחברות זה הכי הכי
    ובעיקר מאחלת לך שלא יעשו לך שום דבר רע יותר בחיים!

    השבמחק
  21. מימי, הגר, דנא- תודה, יש לכן לב שאני שמחה שזכיתי להכיר (גם הגוף מוצלח (-: ). מבאס שאני לא יכולה לענות לכל אחת בנפרד.
    זיקוקה- את אישה חכמה. (אייקון של נשיקות)
    גלשי - איזו מחשבה מקסימה. ממש אהבתי את הניסוח. הולכת לתלות את המשפט הזה על לוח השעם שלי.
    רותי- החיבוק נטול הכולסטרול שלך הוא התרופה הטובה ביותר שיכולתי לבקש לעצמי (אפילו יותר מנעליים) (-:
    רינת - תודה. באמת באמת.
    מיקוש - מאחלת לעצמי ולכולנו בדיוק את אותו הדבר.

    השבמחק
  22. רחלי אוהבת אותך ומחבקת ומאחלת שאף אחד לא יפגע בך יותר לרעה
    את אשה מיוחדת עם לב גדול והמון רגש!
    ואם שוקולד ונעליים זה מה שעושה לך טוב- זה נהדר
    אז תתחדשי 
    חיבוקים
    ציקוש

    השבמחק
  23. כמה סימבולי להתנחם בנעליים. לא מכירה את פרויד אישית אבל נראה לי שהוא היה אומר שאת כבר בשלה ללכת הלאה... או כדברי רבקה זהר :
    הלאה!
    צריך ללכת הלאה,
    לטפס למעלה,
    ולא להרתע.
    הלאה!
    עוד ללכת הלאה,
    רק ללכת הלאה,
    ולא להכנע


    בקיצור, סומכת עלייך (ושלמי שהעליב אותך ילחץ באצבעות וישפשפו הגרביים) - דרך צלחה! אוהבת אותך

    השבמחק

Love to get comments.
TFL