יום חמישי, 21 בינואר 2010

אמנות או נמות Me and my muse

the English version integrated with the Hebrew one. Kindly scroll your way down.
אוי, איך אני מקנאה באמנים של פעם: לשבת בקפה כסית, להתהולל עד כלות ואז, כשהמוזה מגיעה, להיכנס לסטודיו בסערה ולהישאר שם עד שסערת היצירה שוכחת. בלי אוכל, בלי ילדים וחוגים וכביסה, אפילו בלי בני זוג. יצירה נ ט ו !
האמת, אני לא יודעת אם כך באמת הם חיו, אבל כשמדברים עליהם, על האמנים של פעם, בארץ או בחו"ל, לשם הדמיון שלי נושא אותי.
ואני?
אני מגדירה את עצמי אומנית היי-טק (או אולי זה דווקא לואו-טק) יש שעות עבודה מוגדרות ובהן צריך ליצור. אין פריבילגיה של מוזה. יש פרויקט, יש דד-ליין ואין חוכמות! זה לא אומר שאני לא במיטבי דווקא בצורה הזו, אבל בכל מקרה, אני לא יכולה להרשות לעצמי שום צורה אחרת, למשל - לדחות עבודה עד שהמוזה תבוא. כי מה יהיה אם היא לא תבוא?
אם היא בדיוק עסוקה?
אם אני אצלה בממתינה?

אבל כשאני עושה דברים לא כי צריך, אלא כי אני רוצה, (וזה קורה, זה רק מאד מבלבל כשהתחביב הוא גם המקצוע וגם דרך חיים) או אז, אני מרשה לעצמי להיות אמנית במובן הold fashion של המילה ולחכות לגברת מוזה שתבוא להתארח (את ההתהוללות אני כבר אשאיר לבית האבות, כנראה. איזה סטארט-אפ זה יהיה, תחשבו על זה: בית אבות שקוראים לו "דיור מוגן - כסית" ובו נשב כולנו וניצור במעין מסיבת סקראפ אחת גדולה!!!).

Oh, how I envy artists of the old time: sit in the coffee house, carouse as if there is no tomorrow, and then when the muse comes, stormed into the studio and stay there until the storm of creativity is forgotten. No food, no kids, no classes and laundry, even without spouses. Just pure, net, creativity!

Frankly, I do not know if that really lived like that, but when we talk about them, the artists of the old fashion type, this is where my imagination takes me.
And me?
I define myself as Hi – Tech artist (or maybe it's actually Lo - Tech). I have defined working hours in which I must create. No privilege of Muse. Have a project, have a deadline and no wisecracks! That does not mean I'm not at my best precisely that way, but in any case, I cannot afford to postpone work until the muse comes, because: what if it did not come?
If it is just busy? What if it keeps me waiting "on hold"?
But when I do things not 'cause I need to, but because I want to, (and it happens, it's just very confusing when the hobby is also the profession and a way of life) then I allow myself to be an artist of the old fashion type and wait for Mrs. Muse to come and stay (the unrestrained behavior will have to wait to the elderly citizens' home, apparently. What a startup it would be, think: an elderly citizens' home where we (the retirees) can all sit together and create in one big crafts party!!!).


מספר בנות ביקשו לדעת איך אני משלבת ציורים במשיכת מכחול אחת עם עבודות סקראפ. ובכן, זה מקרה קלאסי של שיתוף פעולה ביני לבין גברת מוזה ובגלל זה גם לקח לי זמן (המון זמן!) להעלות את הפוסט הזה. אין לי איזו נוסחה מנצחת לתת, כי השילובים שלי יוצאים מהבטן. אבל אנסה לתת כמה דוגמאות ולהפוך את הרעיונות שהיו לי לדפוס חשיבה מסודר.
Some girls asked me how I combine One Stroke paintings with my scrapbookin? Well, it's a classic case of collaboration between me and lady muse. I do not have a winning formula to give, because my combinations come out of my heart. But I'll try to give some examples and make an organized pattern of thinking.
1. Double very old pages (painted as a beginner), based on the painting almost exclusively:

1. כפולת דפים ישנה מאד (מתחילת הדרך בתחום הציור), מבוססת על הציור באופן כמעט בלעדי.




2. Scrappy card with text and doodling stamped in dry ink, and flower painted on thick cardstock attached with double sided foam tape:

2. תגית סקראפית- בזמן הרב שעבר מאז שכתבתי את הפוסט הזה ועד עכשיו הספקתי להפוך את התגית לכרטיס ברכה, כפי שניתן לראות בתמונה:
התגית עצמה מורכבת מחותמת טקסט בדיו קפה, עליה חותמת דודלינג בדיו זית, במרכז פרח מצויר במשיכת מכחול על קארדסטוק עבה (מודבק בהגבהה של דו"צ ספוגי), ויישון מסביב בדיו אוכמניות (שמתן לב שזה נשמע כמו מתכון? קפה+זית+אוכמניות... מן מתכון שכזה... לא ניראה לי שחיים כהן יארח אותי בזמן הקרוב (-; !)


3. מכיוון שהכנתי תגיות רבות הן מצילות אותי בעתות צרה, למשל השבוע כשנגמרו כל כרטיסי הביקור הרגילים שלי, אלה מבית הדפוס, הכנתי מהתגיות הללו כרטיסי ביקור ע"י החתמת הפרטים שלי מאחור:

3. Tags I made for use as my business cards by signing my business information and contact numbers on the back:

4. כרטיס ברכה פשוט, שהכנתי לסדנה שנערכה לקראת ראש השנה. מיועד למתחילות בתחום הציור והסקראפ ומשלב נצנצים כהומאז' לשנות טובות של פעם:
4. a simple greeting card, for Rosh Hashanah (the Jewish New Year) made for beginners class. The painting combines glitters as homage to the good, old time New Year's cards.

5. דף רקע מצויר במשיכת מכחול אחת, וברקע של הציור החתמת עלים רגילה. מכיוון שמדובר ברקע לדף עמוס למדי בחרתי לעבוד עם אותם הצבעים לעלים ולפרחים.
לא להבהל מהמספרים העקומים. הדף אינו גמור, ולכן התמונות והאותיות עדיין אינן מודבקות, אלא הונחו על הדף רק למטרת הצילום (אחרת הפוסט הזה לא ייגמר להכתב ל ע ו ל ם).

5. Background scrapbook LO: some stamped leaves and One Strokes daisies, leaves and grapevines in a ton-sur-ton color scheme in order to create a calming background to the pics.
(The numbers are crooked because the page is not complete yet. the pictures and numbers were placed only for the purpose of photography (otherwise this post will not be a never ending post :- D).



סיכום:
הסקראפ והציור צריכים להשתלב ולהמשיך אחד את השני (בדוגמה, בגוונים או בסגנון) או להיות שונים מאד וכמעט, הייתי אומרת, מנותקים ולמרות זאת שיתקיים בינהם איזשהו סוג של קשר סגנוני. דווקא בזכות הניתוק הם משלימים אחד את השני.
העיקר שלא יהיו דומים, או קרובים, או כמעט, או בערך!

או כמו שניסחה את זה פעם קוסמטיקאית אחת שהייתי אצלה, כשסיפרה באיזה חוסר טעם מישהי אחרת התלבשה:
"היא לבשה שחור עם שחור שלא הולך!!!" *

ותחשבו על זה....

רחלי

Summary:

Scrap and painting should integrate and complement each other (for example, by colors or style) or be very different and almost, I would say, disconnected. Yet they should have some kind of same style or idea and because of the separation they'll complement each other.

The main thing is that it will not be just similar or close to, or nearby, or about!

Think about it....
Rachel


*ובתרגום חופשי: שני פריטי לבוש בצבע שחור אבל בסגנונות שאינם מתאימים ולכן מתנגשים. כגון: פריט שחור מט ודהוי עם פריט שחור מנצנץ/מבריק/פלסטיקי

** הסיבה שאני כותבת יומן אלקטרוני ולא יומן במחברת אישית היא כדי לצור שיח, ביני ובינכן.
לשמוע מה דעתכן והתרשמותכן, מקורות השראה, רעיונות, הצעות, בקשות ואפילו ביקורת בונה.
לכן אני מוצאת לנכון להודות לכן מראש על כל תגובה והתייחסות שאתן כותבות לי.


12 תגובות:

  1. יופי של ציורים :) מקסימים.

    השבמחק
  2. יקרה אני מזדהה עם כל מילה. אמנם אצלי זה רק תחביב אבל גם אני הייתי רוצה את החופש ליצור בלי גבולות (ככה אני קוראת לזה). אנקדוטה מענינת אבל היא שדווקא פיקסו שהיה יוצר מאד מאד פורה כששאלו אותו פעם מה המוזה שלו ענה שהוא פשוט נכנס לסטודיו ועובד... הציורים במשיכת מכחול מדהימים! מה צריך לעשות כדי ללמוד אצלך?

    השבמחק
  3. פוסט מקסים ומאד מאד מדבר אליי.

    גם אני במשלבים ואין ספק שזה הולך מצויין ביחד

    אחד הדפים האחרונים שהכנתי שילב ציורי פרחים ופתל ( עלה בינתיים רק לפורום אבל לא לבלוג)

    התגיות שלך פשוט מקסימות וכייף לראות איך אפילו ניצני הורדים הפשוטים הפכו אצלך לתגית כל כך מתוקה.

    לפעמים אנחנו ( אני) שוכחים להעריך את הציור הפשוט פשוט הזה

    תודה שהערת את עיני

    השבמחק
  4. באמת אנקדוטה מעניינת וכל כך מתאימה. תודה.
    לגבי ללמוד אצלי - בחודש פברואר אני מתארחת אצל דפי ממסטיקים ומעבירה סדנת ציור באוריינטציה לסקראפ:
    יש סדנא ביום שישי 5/2 בבוקר וביום שני 9/2 בערב.
    אני מניחה שהיום-מחר דפי ואני נעלה פוסטים בעניין ואני יותר מאשמח לראותך שם (-:

    השבמחק
  5. וואו פוסט מדהים.

    איזה יופי של שילוב... איזה עבודות יפות.. זה כשנחה עלייך המוזה או לא ????

    איזה כיף לגבי הסדנאות - מחכה לפרסום כדי להרשם............
    (אגב 9.2 יוצא יום שלישי, ואני שם !!! :-) )

    השבמחק
  6. הוי המוזה........ לו רק היתה באה נגיד כל יום אחרי הסאיסטה..
    כל הכבוד על היכולת "ללדת" מוזה, וגם לעמוד בלוחות הזמנים
    העבודות שלך מקסימות

    השבמחק
  7. הגר- את צודקת, זה באמת יום שלישי ולא יום שני.
    מחכה להפגש שוב (איזה כיף היה אתמול?!)

    השבמחק
  8. שילוב מעניין בהחלט - אהבתי מאוד את התגיות..
    והמתכון - אוכמניות עם קפה וזיתים - שילוב יפהפה של צבעים!
    בהצלחה עם הסדנאות אצל דפי!

    השבמחק
  9. ווואו זה מהמם,שני התחומים הולכים ביחד יפה.יצירות מיוחדות ומרהיבות שלא רואים ביום יום,בהצלחה בסדנאות.
    סתיו love

    השבמחק
  10. רחלי,
    תהיתי איך סקראפ ומשיכות מכחול מדברים זה עם זה. עכשיו ברור - זה שידוך ראוי :)
    היצירות באמת ייחודיות ומלאות כשרון. חגיגה לעיניים!

    השבמחק
  11. רחלי, זה פשוט מקסים. כחולת ורדים בכל צורה שהיא, על כלים, מצעים זה יצא מהמם!
    ועכשיו, שיגעון נוסף- גם על דפים.
    זהו, אני מאוהבת.

    השבמחק
  12. איזה שילוב מדהים, מקסים ומקורי בין סקראפ ובין ציור במשיכת מכחול, התוצאה כל כך יפה וכל כך מושקעת שבחיים, בחיים לא הייתי נותנת למישהו כרטיס כזה.
    הייתי ממסגרת ותולה בבית.

    השבמחק

Love to get comments.
TFL