רחלי גזית Rachel Gazit

This month, my "Made In Israel" Hebrew velvet stickers, has a new color - Yellow Mustard.  Available now at  mastikim  on line shop. לכבוד החנוכה התחדשנו דפי, אני והמותג שלנו "תוצרת הארץ" באותיות בצהוב חרדלי, מקסים, בולט, אך לא צועק.  ניתן לרכוש בחנות מסטיקים . בעיני זהו אחד הצבעים היותר מוצלחים ושימושיים מתוך הליין ההולך וגדל שלנו. ************************************************************** דצמבר 2010 ייזכר לנצח כדצמבר היבש, השורף, ההורג. אני, כמו כולנו, כואבת את אירועי הימים האחרונים, משתתפת בצער משפחות ההרוגים, מאחלת החלמה שלמה לפצועים, מקווה שהתושבים שפונו - יחזרו במהרה למסלול חיים תקין ויקבלו את כל הסיוע שיידרש לשם כך ומתפללת  שירד כאן כבר  גשם. רחלי

קשת האחת והיחידה חגגה יום הולדת. קשת, שתמיד מארגנת לאחרות, הפקידה הפעם את הארגון בידהן הכה אוהבות של עדנה וגלי וקיבלה בתמורה יום הולדת כייפי, מושקע ומעוצב. באמת אחד היפים. האירוע עוצב ותוכנן בהשראת שילוב הצבעים האהוב על קשת: אדם-אקווה-לבן. עדנה הפליאה בדקורציה מתאימה, גלי הדהימה בספר ברכות מושקע בו כל אחת כתבה ברכה והדביקה תמונה שלה ושל קשת שצולמה דקות ספורות קודם לכן במצלמת הפולראויד של חגית . האוכל היה מעולה, והעוגה של מיכל פ היתה כל כך יפה שחבל לאכול. המתנות היו מושקעות ויפות בטירוף, וכל מה שכתוב לעיל תועד במצלמתה של יעל יניב ופורסם בבלוג של קשת (וכדאי לזפזפ לשם ולהתרשם). אבל מה שללא ספק ייחד את יום ההולדת הזה על פני כל האחרים היה - ההתרגשות של קשת. ולא שזו היתה מסיבת הפתעה, ממש לא. קשת ידעה מתי, היכן ועם מי היא תחגוג, ובכל זאת התרגשה עד דמעות מכל מתנה וחיבוק ולא יכלה להתאפק לסוף הערב כדי לתת לנו את המתנות שהכינה לנו: שרשרת כפתור מהממת בשילוב תליון של ציפור במעופה. אני בחרתי שרשרת מבד שניראה כמו יצא ישירות ממהרת הזמן, שנות ה-70. רטרו שיק אמיתי. (גנבתי את התמונה מהבלוג של קשת...

For English kndly scroll down. Thanks. נזכרתי בשיר המקסים הזה, של קייט בוש, בזכות סדנת הבבושקות מעיסת נייר בה השתתפתי בסטודיו החדש של יעל. חייבת להודות על האמת שנרשמתי לסדנה בעיקר כדי להכיר את יעל ולפגוש חברות שידעתי שישתתפו. לא באמת חשבתי לצאת עם תוצרים. היו לי את כל התירוצים מוכנים: הגעתי מהעבודה... מרחוק... באיחור גדול... כבר עסקתי בעיסת נייר בעבר... בכלל לא היה לי כח או חשק ליצור... סתם רציתי לפטפט עם החברות... אבל יעל, אח, יעל... תשמעו, אתן חייבות לעצמכן סדנה אצלה ! הבחורה פשוט לא נתנה לי ללכת לפני שיש לי תוצרים מוגמרים, לחלוטין, כולל לכה! והכל עם חיוך ובצורה כל כך נעימה שממש לא הרגשתי איך היא שוברת לי את ההתנגדויות (-: הבבושקות האורגינליות (הלא הן המטריושקות) מעוטרות לרב בציורי פרחים ולכן ביוזמתה של דנה ישראלי (שסוף סוף יצא לי להכיר ואני כל כך שמחה על כך) ציירתי פרחים קטנים על כל בובה, כמובן במשיכת מכחול אחת. אז הנה הרביעיה שנולדה לי (ועכשיו אני כל כך מצטערת שהתעצלתי ולא הכנתי עוד כמה): Papier-mache Mtriushka (nesting dolls) decorated with One Stroke painting. ואפרופו...

לפי שאני מתחילה, חשוב לי לציין את מה שלרובכן בטח כלל לא מפריע אבל לי כן: הפוסט הזה נכתב ונשלח לפרסום ביום ראשון לפנות בוקר. אין לי מושג למה התאריך שמופיע הוא דווקא של יום שבת... פלטפורמת הבלוגים של בלוגספוט נחמדה, ידידותית ונטולת פרסומות, אבל, חסרונה הענק הוא שאין אפשרות לענות ולהתייחס לתגובות, שלפעמים הן ממש מרגשות, לפעמים הן פשוט נעימות, ולפעמים נשאלות בהן שאלות. כמובן שניתן להכניס תשובה בתגובות, אבל השואלת לא תדע שנכתבה תשובה, כך שהפתרון הזה אינו לרוחי. לפיכך כינסתי את עצמי לישיבת צוות (היו קטעים ואוכל טוב) ואספתי את השאלות שנשאלו בפוסטים קודמים כדי לרכז את התשובות בפוסט הזה. אבל לפני התשובות, הרי החדשות ועיקרן תחילה: דפי /מסטיקים ואנוכי התחדשנו בצבע נוסף בליין מדבקות הקטיפה שלנו וכעת, בנוסף לחום, ורוד, תכלת, לבן ושחור הוא כולל גם מדבקות אדומות. כמובן בשלושת הפונטים: כתב עבה, כתב דק ודפוס. אם תקליקו על התמונות תגיעו לאתר של מסטיקים בו ניתן לרכוש את המדבקות. דרך אגב, נשאלתי עם המדבקות באמת מיוצרות בארץ או בחו"ל? ובכן - כן! כל שלבי העבודה נעשים, בגאווה רבה, בארץ ומכאן שם המותג- ת...

היום לפני 15 שנים נרצח יצחק רבין. באותו הזמן הייתי בערך באמצע ההריון וכשאיתן הבר יצא עם ההודעה קורעת הלב והמצמררת לתקשורת, תפסתי את הבטן באינסטינקט הגנתי. בחיים לא אשכח את המילים האלה: "ממשלת ישראל מודיעה בתדהמה, בצער רב ויגון עמוק על מותו של ראש ממשלת ישראל ..." כמו אנשים רבים בכיתי מול המסך, ובכיכר עם הנרות, ועל דפי העיתונים, וצפיתי במסע הלוויה משל יש סיכוי שהוא תיכף יחזור לחיים. כאבתי מול ההספדים שהזכורים ביותר מבינהם הם של נועה, נכדתו של רבין ושל קלינטון, נשיא ארה"ב דאז. הספד שהשפיע עלי עמוקות ואחזור אליו בסוף הפוסט. ואז התגלה הרוצח והתקיים המשפט. הוא מעולם לא התחרט וטען שמעשיו נעשו בכדי להציל אותנו, את העם. ואני שואלת: מי שֹמך? מי שֹמך לפעול בשם העם? פועלו של רבין, וזה לא משנה אם מסכימים איתו או לא, נעשה בצורה לגיטימית בזכות הקולות שקיבל מהעם. כן אותו העם. ואתה, מי שֹמך? מי נתן לך את קולו? אני לא מתיימרת לעמוד בשורה אחת עם רש"י וקסוטו, גם לא בשורה מאחוריהם, אבל לפני יותר משלושת אלפים שלוש מאות ועשרים שנים, ניתנה התורה לעם ישראל. אלוקים, אותו אל שבשמו אתה קורא ב...