ניסו להרוג אותנו. לא הצליחו. בואו נאכל !!!

יש לי קרוב משפחה שצוחק שזה המוטו שמאפיין את החגים היהודיים (-:

בילדותי חגגנו את חג הפסח בבית של סבא עם אח של סבא (שהיה אחראי מורל)  וכל המשפחה. אני לא זוכרת כמה אנשים היינו בדיוק, אבל זה זכור לי כאירוע עם המון שמחה והרבה אנשים וככה אני אוהבת את החגים שלי, עד היום.

השנה ארחתי את הסדר אצלי בבית.

31 משתתפים תבין וטקילין (שאני ממש אוהבת, אחד-אחד).

אתגר לא פשוט לדירה סטנדטית.

איך שלא ניסנו להנדס את השולחנות לא הצלחנו ליצור שולחן אחד ארוך ונאלצנו להסתדר עם צורת ר'.

למרות שציירתי צלחת פסח שתואמת את סט כלי האוכל החגיגי שלי, החלטתי שלא להשתמש בסט הזה מכיוון שהוא מספיק לכ-20 זללנים בלבד.

מכירים את אלה שמדגימות עיצוב שולחנות בטלוויזיה ותמיד ממליצות לערבב סטים?

ובכן, לי יש סט בצבע קרם עם עיטורים בתכלת, יש סט לבן, יש גם סט חום עם פס ירוק כהה וסט שמצויירות עליו פרות חייכניות באחו.

נסו לערבב את כולם על שולחן אחד ומה קיבלתם? המלצה שלי: אל תנסו לדמיין את זה אפילו!

אז קניתי כלים חד פעמיים איכותיים בצבע לבן (ומכיוון שאני דואגת לאיכות הסביבה- בסוף הארוחה הכל נשטף ונשמר).
קפיצה לאיקאה הניבה 2 וילונות סגולים שישמשו כרנרים לשולחנות וכך נקבעה פלטת גווני עיצוב השולחן.
הוספתי מפות בצבע ורוד פוקסיה ומפיות מפוספסות בגווני ורוד-סגול-לבן ועכשיו נשאר "רק" להכין את הקישוטים.

מגלילי נייר טואלט (31 להזכירכם) הכנתי מחזיקי סכום אישיים. את הרעיון הגיתי בעקבות רעיון שראיתי- "בתים" לתגיות מגלילי נייר טואלט (שמתם לב שאם כותבים את זה בת' יוצא נייר תועלת?!) נדלקתי על רעיון המחזור אבל ממש לא מצאתי שום דרך להשתמש בזה, אולי כי מעולם לא היה לי צורך להכניס את התגיות לתוך בית...
מצד שני, אני אוהבת מיחזור ולכן הרעיון נשאר לי בראש והנה, לקראת הפסח מצאתי לו שימוש.
סה"כ כ-3 שעות עבודה.

בקבוקי היין קושטו בפרחים תואמים שהודבקו על רצועת בריסטול ירוק:

על כל כוס הונח פרפר גדול מבריסטול לבן ותודה לאלוהים על דפי ועל הסלייס שלה. בכל זאת 31 פרפרים!!! (שמים לב למוטיב הפולני החוזר?!) לגזור במספריים היה מוציא אפילו אותי, מדעתי שלא לדבר על מבחן התוצאה.

סה"כ שעה עבודה + נסיעות לסטודיו של דפי +כוס קפה לבעלי.

ובתמונה אמנותית:

דרך אגב, צלחת המצות, מעוטרת הפסיפס, שמציצה מאחורי כוס היין, נעשתה ע"י חמותי כמתנה עבורי לחג. נכון שהיא מתאימה לעליזות של השולחן?!

במקום זרי פרחים על השולחן, הילדים הכינו זרי פרפרים

(6 אגרטלים = קרוב למאה (100) פרפרים על חוטי תיל= שעה עבודה):

והנה הילדים בפס הייצור :

מהתקרה השתלשלו כדורי נייר שהכנתי מבריסטול לבן (כשעתיים עבודה ל-5 כדורים):

ועוד יותר מקרוב:

ול- finishing touch- כיסויי כיסאות שתפרתי מאל-בד לבן כדי לקבל מראה אחיד לכל הכיסאות שאספנו מקרובים, מכרים, ידידים ושכנים טובים.
סה"כ כשעה וחצי עבודה:

והצלע השניה של הר':

זהו, 5 דקות לפני בוא ראשוני האורחים השולחן היה מסודר ושמעתי את בן אחי שואל בדיפלומטיות: " אצלכם, זה ככה כל שנה?" (ומתכוון להפניג/התחרפנות הבישולים ועיצוב השולחן שנמשך מהבוקר ועד לאותו הרגע ((((-:

בשלב שאחרי הסדר מחזיקי הסכום והפרפרים הפכו לכלי משחק ושינו את יעודם (יש לי משפחה יצירתית):

וגם:

אבל הכי הכי חשוב ובלי כל קשר לעיצוב השולחן- היה שמח, וטעים ונעים- חברה מצויינת, המון שירים, חתיכת מיקוח על מחיר החזרת האפיקומן וכמובן, כמובן- אוכל טוב.

כאמור: ניסו להרוג אותנו. לא הצליחו. בואו נאכל !!!

רחלי

נ.ב.
ניראה לי שהסדר הזה נחרט בזכרון של הילדים שלי לטובה, כמו לילות הסדר שאני זוכרת מבית סבא. וביננו, זה הדבר הכי חשוב.