שבוע התערוכות - Exhibitions week

ואיזה שבוע זה היה!

 And what a week it was!  For english translation scroll down

במקצוע שלי, השבוע הזה הוא שיאה של שנת העבודה. שבוע התערוכות בו יבואנים של חומרי יצירה וציוד משרדי מציגים את המוצרים שלהם ללקוחותיהן (בעלי חנויות יצירה וציוד משרדי).
היבואנים מתכוננים לשבוע הזה חודשים מראש: נוסעים לתערוכות בחו"ל, בוחרים מוצרים חדשים, נושאים ונותנים על מחירים, בוחרים לוקיישן, מכינים הזמנות, מכינים דוגמאות וחומר פרסומי ומקווים שבשנה הקרובה המכירות יהיו עוד יותר טובות משנים עברו.
השנה עבדתי עבור החברות: "גורי לינרו 2009" ו"סירקה מכשירי כתיבה" שהציגו בתערוכה משותפת.
לצורך הכנת ההזמנה לתערוכה, נתבקשתי לפסל ציוד משרדי 
מהחימר הקל I CLAY של חברת AMOS המיובא ע"י חברת "גורי".
רעיון נפלא!

רק בעיה אחת קטנה, באמת קטנ-טנה, ממש פיצ-פיצפונת -
אני לא יודעת לפסל!!!
מי שמכיר אותי יודע שהעובדה שאני לא יודעת משהו מעולם לא עצרה אותי, אני תמיד מוכנה ללמוד משהו חדש.

רק בעיה אחת קטנה, באמת קטנ-טנה, ממש פיצ-פיצפונת -
הם רצו שאת תמונות המוצרים המפוסלים אשלח לגרפיקאית עד ליום המחרת!
טוב, 24 שעות ללמוד לפסל... קצת לא נורמאלי, אבל לא בלתי אפשרי.

רק בעיה אחת קטנה, באמת קטנ-טנה, ממש פיצ-פיצפונת - הייתי צריכה לצאת מהבית להעביר סדנת ציור של 5 שעות והיה גם צורך לנהל את הבית (שלא לדבר על לישון - שבזמן האחרון זו כבר כמעט מילה גסה). אבל שאני אגיד שאני לא מסוגלת?!... יש כאן בעיה קשה של אגו. (אם יש פסיכולוגית בקהל בבקשה לגשת ללישכתי בדחיפות).
ישבתי וחשבתי איך אני פותרת את הבעיה ומצאתי פתרון. יש!!!

רק בעיה אחת קטנה, באמת קטנ-טנה, ממש פיצ-פיצפונת - 
מרב חשיבה בזבזתי חצי מהזמן שנותר לי עד למועד שליחת התמונות.

מזל שמרפי בדיוק לקח יום חופש ובאה לי ההברקה - לחפות על חוסר הידע וחוסר הדיוק שלי ע"י פיסול מוצרים בסיסיים בלבד ובצורה מעט קריקטוריסטית.

While preparing for the yearly trade show/exhibition of 2 of the largest companies in my country for art, craft and stationary import and resell, i was asked to sculpt stationary objects from light-weight clay ( I CLAY ).

The idea was to feature the products in a cricature way and use them as the focal point of the invitation.

i was given less than 24 hours to do so, and that's what i came up with:

וזה מה שיצא:

 עפרונות BIC המקוריים:

The original BIC pencils:

והחיקוי:

 and the imitation:

:Goniometer

מד זווית:

 and the imitation:

והחיקוי:

דבק סטיק AMOS המקורי:

Amos glue stick:

והדבק שלי:

and my glue:

קלמר ג'ינס:

Denim pencil case:

ומפוסל:

and sculptured:

מהקלמר די התלהבתי והכנתי אפילו מערך שיעור מצולם, אז אם יהיה ביקוש- אעלה אותו. ובינתיים תקריב על הרוכסן ועל טקסטורת הג'ינס:

Here is a close-up on the zipper and textured jeans effects (kindly click the picture to enlarge):

ואחרונים חביבים- מספרי ילדים. במקור נראים כך:

And last but not least- children's scissors. Originally looked like this:

והחיקוי:

And now:

כשהתלוננתי בפני דפי שהמספריים לא ממש מזכירים מספרי ילדים, היא הפנתה את תשומת ליבי לכך שהן דווקא די דומות למספריים של טים הולץ:

When I complained to Dafi that my sculpted scissors does not look like children's scissors, she turned my attention to the fact that they are actually quite similar to the Tim Holtz scissors:

מעניין מה פרוייד היה אומר על זה... 

I wonder what would Froid had to say about it (if he could)...

ההזמנה המעוצבת והסקראפית למדי ניראתה מבחוץ כך:

 The rather scrappy designed invitation looked like this from the outside:

החלק העליון הפוך כי זו הזמנה מתקפלת.

ומבפנים:

and from the Inside:

בפוסט הבא אעלה רשמים מהתערוכה ובעיקר סקירה של כמה מוצרים מדליקים שרלוונטיים לסקרפריות.

In my next post, I will review the exhibition and mainly give my impressions of a few very cool new products that were first presented there, and are relevant to the scrpoholics among us.

ולשלושה עניינים אחרים:

ביום שלישי הקרוב, מתקיים ערב יצירה מונחית בסטודיו מסטיקים ברעננה.

מדובר על ערב בו ניתן לבוא עם עמודי אלבומים או כרטיסי ברכה, או מיני אלבומים או כל יצירה סקראפית אחת שאתן עובדות אליה ונתקעתן, או רוצות לעבוד עליה ולא מעזות או לא יודעות מהיכן להתחיל.

דפי ואני נהיה שם כדי לעזור, לייעץ ולהנחות.

תאריך ושעה: יום ג' 11.5 20:00-22:30

מחיר: 80 ש"ח, כולל שתיה חמה/קרה וכיבוד קל
לפרטים והרשמה:דפי במייל או בטלפון 052-8353371 - לערב זה נותרו עוד 2 מקומות בלבד. 


כמו שמתן לב- התחלתי לכתוב גם באנגלית. יש לזה סיבה שעדיין מוקדם לגלות. אז אתן - תעזרו בסבלנות ואני - ניראה אם אצליח להתמיד (-:

ואחרון חביב, אבל הכי הכי הכי חשוב:

התגובות שלכן לפוסט הקודם שלי ריגשו ובעיקר עודדו אותי מאד. השתדלתי להגיב ולענות לכולכן, זה היה קצת קשה כי רב שעות היממה לא הייתי בבית (ע"ע התערוכה) ובעיקר בגלל שבלוגספוט לא מאפשר מענה ישיר לכל אחת ואחת מכן. אבל ראיתי, קראתי, קראתי שוב, התרגשתי, התעודדתי ובעיקר, שמחתי שהגבתן. גם אלו מבינכן שההכרות איתן היא וירטואלית בלבד. זה כל -כך מקסים בעיני, שלמרות שאתן לא מכירות אותי טרחתן להגיב ולתמוך. זה לא מובן מאלו ואני מודה על כך.

מאד.

רחלי

Rachel