רשמים מהתערוכה- מגה פוסט

אבל קודם - התנצלות:
בתקופה האחרונה המחשב הביתי שלי בברוגז רציני עם בלוגר ולכן אינני יכולה להכנס לבלוג שלי, להעלות פוסטים ולעדכן לגבי סדנאות. את הפוסט הזה אני מעלה מהמחשב של הוריי כיהוא (הפוסט) נכתב כבר לפני חודשיים וזה כבר ממש מוגזם. אז רק שתדעו שבראש כתובים לי עוד המון פוסטים, מתישהו הם גם יצאו לאור ותודה על כל התגובות שלכן כאן והמיילים שאתן שולחות לי להתענינות מדוע אני לא כותבת יותר.
בבקשה אל תתיאשו ממני ואל תפסיקו לקרוא ולהגיב, אני רואה את התגובות. ובפוסט הבא אכתוב את כל התשובות לשאלות שנשאלתי לאחרונה.
ולעינייננו:
הבטחתי לכם פוסט בנושא החומרים המעניינים ביותר (בעיניי, כמובן) מהתערוכות של גורי לינרו וסירקה מכשירי כתיבה (שהתקיימה בחודש מאי).
למען הגילוי הנאות ולטובת מי שלא יודע, הייתי בתערוכות הללו מתוקף עבודתי עם שתי החברות. נילי גם צילמה אותי שם אבל מכיוון שאני לא כותבת מהחמחשב הביתי - אין לי את התמונות כרגע כדי להראות.
יחד עם זה הפוסט הזה עולה כי באמת אהבתי את החומרים הספציפיים הללו ולא כמשהו שאני עושה תמורת תשלום.
רב החומרים שאתייחס אליהם מעניינים אותי בגלל הקשר שלהם לסקראפ בכללותו וקצת חומרים אינם קשורים לסקראפ אבל הדליקו אותי בכל זאת. כשכתבתי את הפוסט גם צילמתי תמונות שמדגימות את השימוש בחומרים הללו אבל, שוב, מכיוון שאני כותבת ממחשב אחר אין לי את התמונות שלי, לכן "גנבתי" את התמונות מהאתר של החברה (ממילא חלק מהתמונות שם צולמו על ידי). ואחרי כל הברבורים-  יאללה, מתחילים:
דבר ראשון סרט דבק דו צדדי בעכבר. מוצר הנמצא אצלי בשימוש כל כך שוטף שאני שוקלת לבקש הנחת "המשתמש המתמיד" (ואני לא עושה את זה רק בגלל הקונוטציה לכספומטים בלוד).
יש שני סוגים חדשים : הרגיל במיכל חדש ובדבק הניתן להסרה (לא התמונה ניתנת להסרה אלא עודפי הדבק):

וחותמת, כלומר ניתן לקבע את הקסטה של הדבק לצורך הדבקה בחותמת דבק נקודתית (מתקבל ריבוע 1*1 ס"מ) או לשחרר את הקיבוע ולעבוד כדבק עכבר רגיל. שני הדבקים נטולי חומצה. אישית אני מעדיפה את הורוד.

קצת פחות סקראפי אבל לא ניתן להתעלמות הוא הדבק הפלסטי הטוב ביותר בארץ (אני לא אתפלא אם הוא הכי טוב בעולם). הוא כל כך מדהים שזה לא יאומן שהוא נמכר בחנויות כסתם עוד דבק פלסטי ובמחיר המצחיק של שקלים בודדים. יש לו שני ראשים: פיה צרה להדבקות עדינות ופיה רחבה עם מרית גומי להדבקה של משטחים. אני אשכרה מדביקה בעזרתו כמעט הכל.

אבקת קטיפה מנצנצת. זו לא אבקת הפלוק שניתן להתיך עם מכשיר אמבוסינג. זו פשוט אבקה לפיזור על דבק. מתקבל מראה ומגע קטיפתי בכיסוי מצויין עם קצת נצנצים בתוכו.
אני אפילו פיזרתי אותו על דבק גוף שמרחתי על היד דרך שבלונה של קעקועים וקיבלתי קעקוע גוף קטיפתי ומגניב ששרד מקלחות בכבוד במשך כמה ימים.

מנקבי צורות -מנקבים ניירות ובריסטולים עד עובי 180 גר'. יש כמה דגמים חדשים שאני ממש אוהבת, למשל פרח הלהבות הזה:

וגם המנקב הפיצי הזה:

וגולת הכותרת: מכשיר ליצירת פאזלים. זהו בעצם מנקב צורות שמנקב צורה קבועה של אריח פאזל וניתן באמצעותו לנקב תמונה שלמה וליצור ממנה פאזל (הילדה המתוקה בתמונה שייכת לנילי).

ניתן לנקב ניירות, בריסטולים, קארדסטוקים והכי מומלץ להדביק את התמונה/ציור/איור/מה שרוצים לחתוך על קאפה דביקה בעובי 2 מ"מ (מגיעה באריזות של 10 יחידות) או על משטח סול רגיל: מורחים דבק פלסטי על כל המשטח, מצמידים את האיור'תמונה, ולאחר הייבוש חותכים. באתר שלהם יש שלבי עבודה מצולמים.

חומר חדש שנקרא I CAN BE שהוא חומר פיסולי במגע של כדורוני קלקר, נחשף בתערוכה. ניתן לפסל איתו או לצפות משטחים (הוא דביק, קל משקל ומתייבש באויר) ובהקשר לסקראפ ניתן לרדד אותו דק, לייבש ולגזור צורות במספריים.

הנה שתי עבודות שהכנתי בעזרתו:

ניתן גם לצפות איתו את האותיות של לימור מקסם שימושי גם צבעי החלון "גלאס דקו" מעולים למטרה זו רק שאיתם חייבים להקפיד לצפות אותיות בצבע בהיר (רצוי לבן) בלבד כי הצבעים עצמם שקופים.

בתערוכה של סירקה מצאתי:

מספרי זיגזג ליצירת פינות בנייר (במקום מנקב פינות מדוגם)

. פשוט משחילים את הדף במגרעת שצמודה ללהב

וגוזרים

אם משחילים את הנייר במגרעת הצמודה ללהב השני מתקבלת דוגמה נגטיבית:

וכמובן שניתן גם לגזור איתם כמספרי זיגזג רגילות.חיסרון היחידי - קיימות רק בדוגמה אחת. היתרון - מחיר נמוך.

סרט בד עם שרוך כיווץ שיוצר את הפרח המדליק הזה: הטריף אותי כל כך שמיד רכשתי סליל בכל צבע (אולי  אקלע פעם לאי בודד וזה בדיוק מה שיחסר לי?)

ומוצר שהם הביאו לא לצורכי סקראפ אבל עבר אצלי הסבה מקצועית, עליו תגלו בפוסט נפרד כי הוא מיועד להחלפה שאני עובדת עליה בימים אלה.

לשימחתי הרבה עד מאד גיליתי בתערוכה שרוני אורן הוציא ספר שלישי בסדרת "סודות הפלסטלינה" בנושא דינוזאורים, הספר כיכב בתערוכה כי מעכשיו הם יהיו המשווקים שלו. כמובן שהספר הולאם לעל ידי אל שולחן העבודה שלי ושם הוא הולאם על ידי האומן הצעיר  לבית גזית שמייד פתח חבילת I CAN BE ירוק ופיסל את הדינוזאור הזה:

בבית הוא פיסל מ I CLAY את הדינוזאור הזה:

והנה חיה נוספת שפוסלה בתערוכה על ידי בעלת חנות שלא האמינה שהיא תצליח לפסל, אבל בזכות ההוראות הברורות בספר יצא לה הפסלון המתוק הזה:

מה אני אגיד לכן - אני מה זה אוהבת את העבודה שלי. כל פעם שאני יוצאת לעבודה (ביטוי מצחיק בהתחשב בזה שאני גם עובדת מהבית) אני מקווה שאלה שמשלמים לי לא יבינו עד כמה אני נהנית, אחרת הם יגידו שאני צריכה לשלם להם (-:

נתראה אחרי הפירמוט.