רחלי גזית Rachel Gazit

לאור ההתלהבות מכלבלב המגבת שהראיתי בפוסט הזה , ארגנתי שני מפגשים עם כמה חברות טובות ויוצרות מוכשרות למפגש גלגולי מגבות מהנה (גלגולים זה הכי שאנטי). כמה מהנה? שבא לבכות מאושר... כ"כ מהנה שבא לטעת יער... כ"כ מהנה שבא לצאת במחולות... כ"כ מהנה שבא לגלגל מגבות... כ"כ מהנה... הבנתן כבר, לא?! הבנות קיבלו ממני מגבות במתנה ופרמו מהן את האפליקציות (יהיה מעניין לראות באיזו יצירה הן ישלבו אותן) למדנו לגלגל כהלכה (תרתי משמע) התחלנו מהכלבלבים: השתדרגנו לכלבים גדולים יותר: האכלנו את הקופים: כמעט נרמסנו ע"י עדר פילים (ובגלל זה התמונה קצת מטושטשת) רקדנו ולס עם ברבורים: זחלנו עם צבים: ולסיום, העמדנו אותם כמו דוגמנים: סוף דבר:  כל אחת הכינה כמה בובות, גלגלנו המון מגבות, אני לא יודעת מה יהיה עכשיו, כשמי מבני ביתנו ירצה להתקלח...

*** For the   English version , please   scroll down. thanks. לפני כמה ימים נתבקשתי להעביר סדנת היכרות עם חומרי היצירה של גורי לינרו לעובדות תעסוקתיות. הדגש היה להראות שהחומרים מתאימים למבוגרים לא פחות משהם מתאימים לילדים. אחד הרעיונות שהראתי להם היה המשך תמונה, שיש הקוראים לו פרסקו קולאז'. הרעיון אינו שלי והוא לא חדש: מדביקים תמונה (בד"כ תמונת נוף) במרכז קנווס, ממשיכים את דוגמת התמונה על הקנבס בעזרת צבעי אקריליק או שמן ומוסיפים מוטיבים תלת ממדיים בעזרת משחת עיצוב. בהשראת היצירות של נחמה איצקוביץ' מ"אשת חיל" הראיתי להן שניתן להשתמש בחימר הקל ובחימר המוקצף ליצירת תבליטים של חלקים מדוגמת התמונה.  תקריב על המשך התמונה: תקריב על הבלטה בעזרת  I CAN BE החימר מוקצף של AMOS : בתמונה השנייה הבלטתי את הפרחים בעזרת החימר הקל   I CLAY של AMOS  ועברתי עליו עם מכחול יבש וצבע אקרילי תכלכל: תקריב על הפרחים: Two artworks I taught at an occupational nursing homes' workshop I gave the other day.  The idea of this technique is not mine and is  definitel...

בקיץ נסענו לטיול בלונדון. אחחח איזו עיר. יש בה הכל: ישן וחדש, רציני ופרוע, עממי ומלוכה, כבוד ומרדנות, שמרנות וקידמה...  הכל. רק דבר אחד אין בה - את הבית הפרטי שלנו.  <פאוזה דרמטית> המדען הקטן קצת חשש שירגיש בודד, בלי חברים ורצה לקחת איתו משהו שיעזור לו להתמודד עם המצב. למשל...  כלב!!! <פאוזה לעיכול> היות (וכפי שיודע כל מי שעקב אחרי הפוסטים הקודמים בנושא: אבא תקנה לי גור קטן חלק 1 , 2 , ו- 3 ) אין לנו כלב, יש לנו מזל שאמא של המדען (ע"ע אני) שכשזורקים לה כדור היא קודם כל תופסת. רק אח"כ שואלת בלב: "למה ל&*#^*%ל תמיד זורקים עלי כדורים מוזרים ומקוריים שכאלה? הוא לא יכול לרצות סתם פוקימון?" <פאוזה לרחמים עצמיים> וכך, כדי לאפשר למדען הקטן להרגיש בבית בכל מקום כולל בטיסה ובעיקר כדי לא לקחת איתי כלב (למרות שלא חסרים כמה עזובים ומסכנים בשדה התעופה), מצאתי את עצמי מקדישה את הלילה לפני הטיסה לבריאת כלבלב שמותר להעלות למטוס, ניתן לישון איתו, לרוץ איתו וגם לקפוץ, והוא לא דורש יותר טיפול מטאמג'וצי מצוי.  טריויאלי, לא ככה?! <פאוזה להכרת תודה על קיו...

סדנת עיצוב האלבומים שהעברתי בחודש נובמבר הייתה מלאה במשתתפות. כמו בכל מפגש נשי מסוג זה- הייתה פטפטת, היו צחוקים וסיפורים ונוצרו דפים לרב. דפים שעיצובם נוצק בהשראת התוכן הסיפורי שמאחורי התמונות. כפולת עמודים אחת שהסיפור שלה בהחלט העיר את השיחה הייתה זו שתמונותיה צולמו ע"י סבתא גאה שלקחה את נכדותיה ליום כיף ב מוזיאון ניסכו למוסיקה מכנית , בעין הוד. זהו מוזיאון שהוקם ע"י ניסן כהן שאסף, במשך 45 שנה תיבות נגינה מיוחדות וצעצועים מנגנים, מרחבי העולם. קיבץ ושיפץ אותן (גילן של חלק מהתיבות מעל 100 !!!) והקים את המוזיאון הנדיר הזה. בעקבות השרפה בכרמל בחודש שעבר, כפולת העמודים הזו קיבלה משמעויות חדשות, עמוקות וטרגיות כל כך, כי המוזיאון כולו נשרף ונהרס עד היסוד. ועד שניסן יאסוף כספים ויקים את המוזיאון מחדש, נשארנו, כולנו, עם התמונות והסיפורים של אותם אנשים שהיו שם, התרגשו ותיעדו. הנה שתי דוגמאות שחיפוש מהיר ברשת העלה: רדיו יאסו ו מועצה אזורית משגב. והנה אחד העמודים הללו, כשהוא עדיין בתהליך העבודה: ממליצה לכן בחום לצפות בתמונות ובסרטונים באתרים שהפניתי אליהם. והנה תמונות ...

לפני כמה ימים נתקלתי בכתבה הזו: איזה כלב הכי מתאים לפוזה שלך?  בכתבה נשאלה השאלה: "מדוע אנשים בוחרים להכניס כלב מסויים לביתם, ומה הבחירה הזאת אומרת עליהם?" ובכן, מי שעוקב אחרי סדרת הפוסטים שלי "אבא תקנה לי גור קטן" פרק 1  ו- 2 , יודע שהבחירה שלי היא בכלב שלא דורש טיפול, אינו משיר שיערות והוא חמוד ונעים לליטוף. מה זה אומר עלי? אני יכולה לנסות לענות על זה, אבל, האמת? מה 'כפת לי?! מי שרוצה מוזמנת להיות פסיכולוגית ולהביע את דעתה בתגובות. בכל אופן, בתור אחת שלא רוצה לטפל בכלב, אני משקיעה די הרבה זמן במציאת פתרונות יצירתיים ל"איך אני מכניסה כלב הביתה בלי שאני ארגיש" (ואם לא מספיקה חוות הדעת הפסיכולוגית שלכן ממקודם, הרי שהמשפט הזה לבדו מספק סיבה טובה לשלוח אותי להסתכלות פסיכיאטרית, לא?). וכך לא מזמן בעודי מחפשת איך לארוז מגבת שרציתי לצרף למתנה (מארז ציוד לתינוק), נחשפתי ברשת למיליוני אתרים שמדגימים קיפולי מגבות מדליקים. מקורו של הרעיון, כניראה, בצורה בה החדרניות מקפלות את המגבות בתאי האורחים בשייט תענוגות  (איך אומרים "שייט תענוגות ברבים? אולי...

כשהייתי בגיל העשרה, נהגתי לשמרטף (לעשות בייביסיטר) על ילד אחד, כל יום, במשך כשנתיים. אהבתי אותו ברמות שאינן ניתנות לכימות במילים (אבל תחשבו בגדול. ממש ממש בגדול). לא מזמן, הוזמנתי לאירוע אליו הוזמן גם "הילד" ונודע לי שהוא התחתן חודש לפני כן. וואו, איך לתאר את ההתרגשות? ה"ילד שלי" כבר גבר... ונשוי... והוא כזה נפלא... אינטליגנטי... ועו"ד ...ומרשים. איזה אושר!!! ולמרות כל השמחה הזו הרגשתי קצת זקנה. בכל זאת, ה"ילד שלי" כבר גבר... ועורך-דין... ונשוי... כדי להתמודד עם כל הרגשנות הזו בצורה חיובית, החלטתי להכין להם מתנה קטנה. שוטטתי קצת ברשת ופתאום מצאתי תמונה של עוגיות מבצק סוכר חתוכות בצורת לב ומעוטרות בעיטורים מתאימים לחתן וכלה. התמונה הזו היוותה השראה לשתי הכריות הריחניות לארון הבגדים שהחלטתי להכין להם מ...לבד (נו, בטח כבר הפנמתן שלאחרונה אני יוצרת הרבה בלבד). והנה הן, בתמונה זוגית, יחד עם המלאכים השומרים עליהן:  החתן לבוש חליפה שחורה ועניבה סנטימנטלית (המטפחת המציצה מן הכיס היא בעצם פתית סבון): הכלה בשמלת וינטאג' ענוגה ופרח בידה: קופסת הכלולות: ...

***For an Englisg version kindly scroll down. TFL. לפני הפוסט מבזק חם מהשטח: אותיות תוצרת הארץ שלנו אינן נחות על השמרים ומגוון הצבעים ממשיך לתפוח. אז עזבו את התחזיות האפנתיות, הצבע החם של חורף 2011 הוא (תופים בבקשה...) - בורדו יין: פרטים נוספים וקנייה באתר מסטיקים . ************************************** לפני כמה ימים התקיים מפגש קומונת צומת צבעים. עשרות בנות שכולן מקסימות, חברותיות, יוצרות מוכשרות, מצחיקות, מבשלות/אופות/קונות אוכל טוב בחסד ואחת יפעת קייטס עיצובים האישה, היצירה והמילים, שאירחה את כולנו. בגלל האיחור הניכר בו מסרתי את החלפת המסרים ( מהפוסט הקודם ) לא השתתפתי הפעם באף החלפה מאלו שנערכו לקראת המפגש, ומטעמי עומס כללי גם נמנעתי ממשחק המשאלות (כל אחת מבקשת משאלה מתחום היצירה ויוצרת אחרת מגשימה לה אותה).  כמובן שכשהגיע הרגע בו כולן הראו מה הן קיבלו, הצטערתי על כך עד מאד. כפי שסיפרתי בפוסט עתיר התמונות הזה , הלבד (felt) ואני, נעשינו מיודדים מאד השנה. לכן, כמתנה למארחת הכנתי בובה קטנה מלבד (כמה קטנה? בקושי 8 ס"מ) שבשרוולי שמלתה מושחל מנקה מקטרות המתפקד כידיים ו...